איזה רכיל וכו' אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני כך וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. הנה בכלל בעלי לשון הרע להקטין מעלת אחרים למען להגביה עליהם ובכלל המתכבדים בקלון חבריהם ומתנשאים עליהם ועל זה נאמר מדברת גדולות כי בלשונם הרמת נפשם. ובראב"ד שם. עי' ברדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' א' שכתב לישב משום דרכיל עושה להנאת עצמו משא"כ בעל לה"ר עיי"ש ועי' מס' תענית בבלי ובירושלמי זרעים אומרים לנחש וכו' מה הנאה יש לך וכו' בעל לה"ר וכו' עיי"ש מסכים ע"ז, ועי' במרכבת המשנה שם.

ויש דברים שהן אבק לה"ר וכו' וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לה"ר שזה גורם להם שיספרו בגנותו וע"ז הענין אמר שלמה מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו שמתוך טובתו בא לידי רעתו וכו'. בכ"מ הוציא דברים אלה ממס' ערכין ט"ז וב"ב קס"ד לעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו שמתוך שבחו בא לידי גנותו, ורבינו מפרש בפני שונאיו, ויקשה דבמס' ב"ב שם במעשה דרבי שאמר כמה מיושר כתב זה א"ל לאו אנא כתבתיה יהודה חייט כתביה א"ל כלך מלה"ר וכו' לעולם אל יספר וכו' ושם לא נמצא שהיה בפני שונאו. אמנם נראה בדעת רבינו דהרי מצינו במס' אבות הוא היה מונה שבחן של החכמים וכיו"ב במס' גיטין בפ' האומר ובכמה דוכתי, ובלא"ה היה רב צריך לומר שלא הוא הכותבו שלא יהיה מתכבד במה שאין בו אז ועל כרחך היה שם דבר אשר היה יכול לבוא לידי לה"ר וכן מאמר לעולם אל יספר וכו' ג"כ באופן הזה ונשא רבינו למשל בפני שונאו וכן נראה לפני מרגל שמדרכו לחפש עון על גדולי מעלה כי יסופר בשבחם. ויש לפרש לעולם אל יספר וכו' כי לא לעולם תמיד יעשה כן רק יראה לפני מי מספר ויהיה לעולם אל וכו' הקף חלקי השולל.