חמשה דברים מעכבין את התפילה אע"פ שהגיע זמנה טהרת ידים וכו'. טהרת ידים כיצד רוחץ ידיו במים עד הפרק ואח"כ יתפלל וכו'. ועי' בכ"מ ה"א דנראה מדברי רבינו דבהסח הדעת צריך נטילה ולא כן דעת הר"ן בפ' ערבי פסחים דדוקא בידים מזוהמות עיי"ש. ועי' מ"ש לעיל בפ"ג ה"א מהל' ק"ש דמוהתקדשתם נטילת ידים נלמד במס' ברכות והטעם בזה ואם באכילה מכ"ש בק"ש וכן בתפילה בעבודה שבלב עיין מה שכתבתי שם בטעמא ובסברא בזה:

בד"א לפניו וכו' בד"א שאין מטהר לתפילה אלא ידיו בלבד בשאר תפילות חוץ מתפילת שחרית. אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו ואח"כ יתפלל וכו'. ועי' בראב"ד ובמגדל עוז מובא בכ"מ דנלמד ממס' שבת נ' ע"ב רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום שנאמר כל פעל ה' למענהו דראב"ד מפרש כרש"י עיי"ש. ולמ"ש בהל' ק"ש בטעם הנט"י יובן פי' רבינו לענין תפילה ובתוספתא פ"ד דמס' ברכות לא ישתמש אדם בפניו ידיו ורגליו אלא לכבוד קונהו שנאמר כל פעל ה' למענהו עיי"ש. וכמ"ש לעיל דקידוש ידים בעבודה להרימם לה' כמ"ש אברהם אע"ה הרמותי וכו' ידים ורגלים אשר מעשי בני אדם ותנועותיו ע"י הכל יקדש לה' כמ"ש לעיל וא"כ יש סמך נאה לנט"י בתפילת שחרית ודברי התוספתא עם הנאמר במס' שבת מיוחסים יחד. ועי' בפר"ח בסי' צ"ב עיי"ש:

כל הטמאין רוחצין ידיהן בלבד כטהורין וכו' וכבר בארנו שעזרא תיקן וכו'. עיין מ"ש לעיל בפ"ד ה"ח מהל' ק"ש. ועל קושית הכ"מ י"ל כדאיתא שלא יהיו ת"ח וכו' וא"כ די לתורה דמשום שלא יבטלו מתורה לא יהיו מצוין אצל וכו' ונראה דלתפילה תיקנו אח"כ אף לשאינם ת"ח וכמ"ש רז"ל במס' ברכות גדר גדול וכו' שיהיה גדר לעריות לכו"ע. והנה כדאיתא במס' ברכות מה שם בזיע וכו' ומשו"ה אין בעל קרי קורא בתורה נראה אף מכבוד התורה נגעו בזה ובסוף אמרינן משום שלא יהיו ת"ח וכו' כמ"ש רבינו ועיין בס' יד המלך ומ"ש לעיל בהל' ק"ש פ"ד ממס' ידים עיי"ש:

לפיכך וכו' וכבר בטלה גם תקנה זו של תפילה לפי שלא פשטה בכל ישראל ולא היה כח בציבור לעמוד בה. ועי' בכ"מ בפ"ד מק"ש שכתב דלא בטלו בי"ד רק נתבטל מעצמו עיי"ש ועיין בתוספות ב"ק דף פ"ב ע"ב בד"ה אתא לחד תירוצא מתחילה היה בתנאי שיתפשט בציבור עיי"ש. ועי' בהל' ממרים פ"ב ה"י שנראה בלא נתפשט ג"כ צריך ביטול עכ"פ ועיין בלח"מ שם וכמ"ש בתוספות י"ל בכה"ג א"צ ביטול מבי"ד ולא בטלו דמי שינהג ינהג וברמב"ם בהל' ממרים בהל' ז' גזרו ודימו שפשטה עיין בכ"מ שמסופק בנתפשט ואח"ז נמצא שלא נתפשט עוד אם יכולין לבטל עיי"ש. ועיין בתוספות ברכות כ"ב ע"ב בד"ה ונחזי עזרא היכן תיקן בהרבה מקומות גבי שאר תיקנום לא פריך גמרא הכי אלא שאני הכא בדבר הרגיל בכל יום הוא על כן אנו זוכרים עכ"ל א"כ נראה דנתפשט אז ואח"ז לא נתפשט וצ"ל כמ"ש בתוס' ב"ק הנ"ל דהיה מתחילה על תנאי אם יתפשט וגם י"ל דכוונת התוס' באלה אשר נהגו הוי דבר המצוי בכל יום. ומיושב קושית היד המלך ממי לא טבל לקריו במסכת יבמות מ"ה ע"ב דשם היה מהנוהגים בטבילה וכמ"ש ברמב"ם בזמנו ג"כ אז כן ובגמ' מטובלי שחרית ובתוספתא דמס' ידים שהבאתי לעיל: ועיין בשיטה מקובצת ב"ק פ"ב ע"א שכתב דמשו"ה איתא ותיקן טבילה לב"ק ולא בשאר התקנות דאיתא שיהיו קורין וכו' וכן הו"ל ושיהיה ב"ק טובלין משום דתקנה זאת לא נתפשטה ולא הסכימו כל ישראל עמו נקטו ותיקן שהוא בלבדו תיקנו ולא הסכימו הציבור עמו משא"כ בשאר התקנות עיי"ש: