Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סדר תפילת הציבור כך הוא בשחר כל העם יושבים וש"ץ יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם ומתחיל ואומר קדיש וכל העם עונין איהש"ר מברך וכו'. הנה כפי סדר התפילה הנאמר בסוף "אהבה" קדמו מזמורים וברכות וכנראה ממ"ש רבינו לעיל וגם הקדיש לא מצינו בראש אבל כאן כתב מסדר תפילת הציבור ממה שמחויב להיות בציבור פריסת שמע וקדושה ובזה ההתחלה בקדיש דגם כן רק בציבור:
ועונין אמן בסוף קדיש וכו'. ועי' בלח"מ דלהלן בסדר הקדיש כתב דעונין ה' פעמים אמן ועיין במרכבת המשנה שכתב לפרש בסוף קדיש וכו' אחרי שיצא מפי המברך יענה אמן כדאיתא בגמרא ולהלן בדברי רבינו עיי"ש:
מי שאומר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא ליקח האם על הבנים או שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתקין אותו מפני שמצות אלו גזירת הכתוב הן ואינן רחמים שאלו היה מפני רחמים לא היה מתיר לנו שחיטה כל עיקר. במסכת ברכות דף ל"ג במשנה האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך. מודים מודים משתקין אותו. ובגמרא שם בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אלא על קן ציפור יגיע רחמיך מ"ט פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות עכ"ל הגמרא שם. ועי' במ"נ בח"ג וברמב"ן בפ' כי תצא עיי"ש ובתוספות במסכת מגילה דף כ"ה ע"א בד"ה מפני מה שהקשה על הפיוט שאמר טעם זה ועיין במדרש רבה בפרשת כי תצא כן. וגם לשון ואינן אלא גזירות צריך פי' ועיין במ"נ הנ"ל: והנראה לענ"ד הוא כי ההבדל בין רחמים וחסד הוא כי רחמים היא הערת ורגשת הרגשה על כל דבר צער ויסורין שנראה באחרים להסירו. או לפעמים למנוע את עצמו מלעשות דבר לטובת עצמו או להפיס רצונו וכעסו דבר אשר יעשה צער גדול להנעשה ככה לו. והן זה לא ימצא רחמים רק אחרי המצא צער ויסורין כי בלעדיהם לא יעלה הרגשה הזאת בלבבינו ורחמים רק להאומללים ועניים או בלעדי זאת בצערם אבל חסד אף לאלה אשר יצליחו בדרכם לעשות להם נחת רוח וטובה ליהנות ממנה ובה' יתעלה לא נוכל לומר כי עשה העולם ברחמים כי אז נחליט בשוא חלילה כי ברא הרע וברחמים יעמוד עליו למען הרע לא יכלה הכל. והן אין שנוי רצון בו יתעלה. ולזה נאמר כי ברא העולם בחסד "עולם חסד יבנה תהילים פ"ט. ומה שמצינו בו יתעלה רחום וחנון ורז"ל אמרו כי שיתף מדת הרחמים עם מדת הדין. וזה מצד מעשינו אשר אנחנו הביאנו עלינו הרעה וה' ירחם עלינו וכל זה בהנהגתו עלינו. ולא בתחילת הבריאה. כי רק באדם יאות הרחמים בכל מעשיו כי יעשה אבל במעשי ה' בהטבע בראשונה לא יתכן לומר רק בחסד ולא ברחמים עשה הכל כי אין רע יוצא מלמעלה. והנה ה' אשר נתן לכל חיה וחיה משמרתו על הארץ ואת האדם נתן עליהם והתיר להרוג בהמה וחיה ועיין ברמב"ם בפי' משניות עיי"ש. וציוה עלינו על קן ציפור וכמ"ש ברמב"ן עבור כי יושרש בנו מדת הרחמים ע"י מעשים כאלה עיי"ש. אבל האומר על קן ציפור יגיע רחמיך כאלו ה' יתעלה ציוה כן על כי הוא רצה ע"י מצוה זאת להשלים במה אשר בהטבע לא נתן להעוף להציל א"ע כי יעשה ככה האדם להשלים מה שחסרה הטבע. וזה כי רחמי ה' על הציפור הגיעו הנה שוא ידבר כי אם ככה נאמר יהיה כאלו רחמים יתעוררו אחרי כי יצא דבר חוק הטבעי מלפניו. וחלילה לומר כן שנוי רצון בה' יתעלה רק מדותיו גזירות. כמו גזירות המלכות אשר אין לשנותם אחרי כי יצא דבר המלכות מלפניו וחלילה לו משנוי דעת בו יתעלה וכמו שמצינו במדרש רז"ל כבר נגזרה הגזירה וכו' כי לשון גזירה על דבר שאין להשיב עוד כן מדותיו ית"ש בלי שנוי ולכן לא יתכן על מעשי בריותיו מתחילה רק חסד ולא רחמים והנאמר מאתו יתעלה רחמים כמ"ש על הנהגת העולם ומלואה אשר הרע יצא מבני האדם אבל בחוקי הטבע "עולם חסד יבנה. וגם הרחמים בהנהגת העולם עבור כי הוא ית"ש החסד ולא מצד הרחמים כי הרחמים בנו מהרגשת הלב והתעוררת מבחוץ עלינו ובו ית"ש אין דבר מבחוץ ממנו פועל עליו והכל ממנו וע"י חסדו אשר גברו עלינו אשר בערכינו המה רחמים. וכן מדותיו הי"ג מצ"ע אינם רק חסד וגזירות קיימות ובערכינו המה בערך רחמים וזה שמיחסים לו יתעלה רחמים כדרך דברה תורה כלשון בני אדם כמו בהרבה דברים וכמ"ש במורה נבוכים בח"א באריכות בזה. ולכן המתפלל על קן ציפור יגיע רחמיך וע"ד הנ"ל משתקין וכו' שעושה מדותיו רחמים ואינן אלא גזירות. ודומה למודים מודים הנאמר שם שמשתקין אותו דדומה כשתי רשויות ועל טוב יזכר וכו' כאלו מודה על הטוב בלבד וכל זה מאמינים בשתי רשויות אבל אנחנו נדע כי אין רע מוחלט בעולם ובורא הטוב ברא הכל כדאיתא במסכת ברכות בפ"ק עיי"ש ובר"י וכן האומר כי ברא ברחמים כאמונת ב' רשויות כי נכמרו רחמי פועל הטוב על הרע היוצא מפועל רע ולכן משתקין אותו כי לבורא ופועל הכל האחד למה יברא בתחילה רע לעורר רחמים עליו וכמ"ש כי אין שנוי לפני האחד המיוחד:
וכן לא ירבה בכנוים של שם ויאמר האל הגדול וכו' אלא אומר מה שאמר משה רבינו ע"ה. ועי' מ"ש רבינו במורה נבוכים חלק א' פרק נ"ט בזה גם נכבדות מדובר בזה בפנ"י במסכת ברכות דף ל"ג ע"ב שם לחלק במתפלל על דבר הנוגע במדה מיוחדת כמו לגבורה יאמר הגיבור וכן במתפלל על רחמים יאמר רחום וכיו"ב כי בזה לא שייך סיימת כולה שבחיה דמארי כי בתפילה זאת אין שייכות רק כנוי זה עיי"ש ונראה כי הכנה"ג ביחנו כי לתפילת י"ח נכון לומר לפי ענינם כנוי אלה הנאמרים בראש י"ח ולכן ארז"ל אי לאו דאמרו משה ואתו אנשי כנה"ג ותקנינהו בתפילה וכו' דייקי בתפילה. התפילה הידועה בי"ח ולכן אמרו משה באומרו וכנה"ג בתפילה דודאי משה באומרו יהיה די אבל עם כל זה בתפילה ג"כ כמו שביחן משה רבינו ע"ה שם באורייתא וכמ"ש בפנ"י כי בפעם אחת נאמר בתורה לא כל הי"ג מדות עיי"ש. וכן הכנה"ג בחנו בתפילה לפי ענינם. ועי' בספר גבורת ה' להגאון מהר"ל מפראג ז"ל בפרק א' עיי"ש:
במנחה וכו' ונופלים על פניהם וכו' ומגביה ראשו הוא והם ומתחנן מעט מיושב כדרך שעשה בשחרית ועומד ואומר קדיש וכו'. מלשונו ומתחנן מעט מיושב וכו' נראה שיהיה דוקא מיושב ועיין באו"ח בסי' קל"א סעיף א' ובמג"א ס"ק ה' וטו"ז ס"ק ד' אם יש קפידה בנפילת אפים במיושב עיי"ש. וכנראה מלשון רבינו אף אח"ז מעט יהיה מיושב ונראה דמיושב דווקא:
בערב כל העם יושבין וכו' ואי' חוזר ומתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפילת ערבית חובה לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחייב בהם כדי להוציאו י"ח. עי' מ"ש בזה בפ"א ה"ו מהל' תפילה עיי"ש. והנה למ"ש לעיל בפ"ח ה"ט דעיקר תפילה בציבור לדעת רבינו ע"י התפילה בש"ץ עיי"ש וא"כ הרי גם בערבית לענין זה אף דהוי רשות מ"מ לא הוי לבטלה לענין שיהיה בציבור. וי"ל דכיון דלא שייך להוציאו בעיקר חיובו לא שייך צירוף להיות בציבור בערבית עי"ז רק הצירוף לענין ברכו בלבד וצ"ע. נראה דעיקר החזרת התפילה מש"ץ לשאינן בקיאין או ברשות הציבור רק לענין ברכו ולא לתפילה: