ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני הדיין האמת שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעים ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שעשה וכו' לפיכך כתיב בתורה ואני אחזק את לב פרעה וכו'. במדרש שמות רבה פי"ג כי אני הכבדתי את לבו א"ר יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היה ממנו שיעשה תשובה שנא' כי אני וכו' א"ל ר' שמעון יסתם פיהם של מינים אלא אם ללצים הוא יליץ משלי ג' שהקב"ה מתרה בו באדם בפעם ראשונה שניה ושלישית ואין חוזר בו והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא אף כך פרעה הרשע כיון ששיגר הקב"ה ה' פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקב"ה אתה הקשת ערפך והכבדת את לבך הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך הוי כי אני הכבדתי את לבו עכ"ל, ועי' מ"ש בענין זה בס' עקרים מאמר ד' פ' כ"ה ואלה ואלה דברי אלוקים חיים ועי' ברד"ק שמואל א' ב' כ"ה.

ומהו וכו' והלא כתיב בתורה וכו' לפי שלא גזר על איש פלוני וכו' וכן המצרים כל אחד ואחד וכו' אלו לא רצה להרע להם הרשות בידו שלא גזר על איש ידוע וכו'. ועיין ברמב"ן בפ' לך לך בפסוק והנה אימה וכו' שהשיג על רבינו עיי"ש, ועי' בתוס' יו"ט במס' אבות פ"ב מ"ו לישב השגת הרמב"ן הנ"ל והשגות הראב"ד מרבינו עיי"ש.