ע״ב גמר׳ אר״נ לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל, אבל בין תבשיל לגבינה חובה, הנה לדעת ר״ש שבתוס׳ וכן הוא דעת הרי״ף והרמב״ם ז״ל, אין חילוק בין תבשיל לבשר ממש, דתבשיל נמי תבשיל של בשר קאמר, אלא דלפ״ז צריכין לדחוק דבין תבשיל לגבינה היינו גבינה תחלה דבתבשיל תחלה הלא בעינן שהיי׳ עד סעודתא אחריתא, והנה אם נאמר דלדעת התוס׳ דלעיל דסעודה אחריתא אפילו מיד וע״י סילוק שולחן ובה״מ, ומ״מ צריך קינוח ונט״י וכדעת השו״ע שהבאתי לעיל, לא הי׳ צריכין התוס׳ לדחוק כאן דבגבינה תחלה דוקא קמיירי, דהא גם בתבשיל תחלה מצי מיירי ובסילוק השולחן כנ״ל. אלא דזה ליתא דכיון דעכ״פ בעינן ברכת המזון הרי בעי נט״י מצד מים אחרונים, ולמה לי נטילה ב״פ ודו״ק. עוד זאת יש להעיר על שיטה זו דתבשיל היינו בשר מה קמ״ל ר״נ דבין גבינה לבשר צריך נט״י, הלא כבר נשמע זאת מברייתא דאגרא ובפלוגתא דב״ש וב״ה דלעיל, לפי דעת הסוברים דהדחה היינו הדחת ידים. ואולי לאפוקי מהא דר׳ יצחק דלעיל דמחלק בין לילה ליממא, ואז לא הי׳ קורא אותו חובה, ואולי מה״ט השמיט הרמב״ם ז״ל הא דר׳ יצחק דקאמר דסגי בעיונא בעלמא, ועיין בסי׳ פ״ט בש״ך סק״י עיי״ש ודו״ק.