ע״ב תוס׳ ד״ה מצינו אפר שקרוא עפר, וא״ת דהכא פליגו ב״ש ובפ״ק דביצה תנן דמודים וכו׳ שאפר כירה מוכן הוא, ותירץ ר״ת דאפר כירה שבא מן העצים מגדל צמחים ולא דמי לאפר פרה וטלית דלא מגדל צמחים. ולא ידעתי מנין לר״ת לאמר דאפר אוכלין גרע מאפר עצים לענין מגדל צמחים דהסברא החצונה אינה נותנת כן, אם לא שמכח הקושי׳ הוכיח דע״כ כן, והדבר קשה מאד דמקרא מלא כתוב עפר אתה ואל עפר תשוב הרי דעכ״פ לא גרע עפר הנעשה מבשר מעפר דעלמא, ומהיכי תיתי נימא דאפר מבשר גרע מאפר דעצים. ולעומת זאת גם על פי׳ ר׳ שמואל דפירש דבאמת ב״ש דוקא עפר קאמר, ואפר נמי לא חזי לכסוי יש להעיר, איך אפשר דפליגו ב״ש וב״ה בדבר הרגיל ונעשה בכל יום ובכל בית לשחוט ולכסות ואיך נתהוה בימיהם פלוגתא בדבר הרגיל דמסתמא הוה כ״ע מכסין באפר שהוא מצי בכל בית ואיך יחלוקו ב״ש על דבר הנהוג בכל ישראל לאמר שבטעות נהגו כך ודבר זה צ״ע בכמה פלוגתות כעין זו וצע״ג.