(ג) בא שלישי וחטפה כו' ופירשב"ם כו' והרמב"ם כתב כו' נראה דפלוגתתן תליא בפי' הגמרא דפ' ח"ה דף ל"ה דגרסינן שם אמרי נהרדעי אם בא אחד מן השוק והחזיק אין מוציאין אותו מידו דתניא רבי חייא אומר גזלן של רבים לאו שמיה גזלן רב אשי אמר לעולם שמיה גזלן ומאי לאו שמיה גזלן שלא ניתן להשבון. ופירשב"ם כמש"ר בשמו וע"ש שנראה מפירושו להדיא דלרב אשי דקי"ל כוותיה צריך ליתן לכ"א ואחד והרמב"ם ג"כ ע"כ ס"ל הלכה כרב אשי דאי ס"ל כנהרדעי הא סברי דאין מוציאין מיד השלישי כלל ונראה שהרמב"ם ז"ל פירש לא ניתן להשבון דקאמר רב אשי כלומר ממון זה לא ניתן להשבון ככל גזילה דעלמא דצריך להשיב עד שיגיע ליד הבעלים אבל גזילה זו אין ידוע למי יתן ואין בו תורת השבון דעלמא אלא שמוציא הגזילה מידו ומחזירה למקום שנטל ודיו וק"ל:

וכן כל כיוצא בו דאיכא דררא דממונא כו' שאפשר שבשעת חליפין ילדה פח"ה דף ל"ה מקשה שם בגמ' מ"ש הא דארבא דאמרינן ביה כל דאלים גבר מהמחליף פרה בחמור כו' דיחלוקו ומשני התם להאי איכא דררא דממונא ולהאי איכא דררא דממונא הכא אי דמר לאו דמר ואי דמר לאו דמר עכ"ל הגמרא ופי' רשב"ם ע"ז כתבתי בפרישה והתוס' כתבו שם דהמקשן מקשה אפי' לרבנן דסומכוס אלא משום דיש לקמא חזקת ממון כו' ע"ש ש"מ מזה דגם טעם חזקת מרא קמא הוא בשביל חזקת ממון ומש"ה כתבתי בפרישה דגם רבינו קאי אשני העניינים וקאמר דאינו דומה ארבא לההוא דינא דהמחליף וכל כיוצא בזה דיש דררא דממונא לשניהן ומש"ה כשהוא ברשות לוקח אזלינן בתריה וכל זמן שאינו ברשותיה אלא עומד באגם אזלינן בתר חזקת ממון המוכר דהוא מריה קמא משא"כ בארבא ודוק: