Drisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאפילו משוי גדול כו' ויראה כיון שהוא משוי גדול כו' בפ' הספינה דף פ"ו ל"ש אלא דברים שאין דרכן להגביה אבל דברים שדרכן להגביה בהגבהה אין במשיכה לא ת"ש המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה והא פירות דבני הגבהה נינהו וקתני דקני במשיכה הב"ע בשליפי רברבי א"ה אימא סיפא הלוקח פשתן מחבירו ל"ק עד שיטלטלנו ממקום למקום אטו פשתן בשליפי רברבי מי לא עבדי שאני פשתן שמחליק ואין יכולין לעשות ממנו משאות גדולות הלכך בעי הגבהה דדרכן בכך ע"כ משמע הא אילו עבד משוי גדול ודאי די לו במשיכה והוא דעת רבינו וכתב ב"י שנ"ל שהרמב"ם מפרש שאני פשתן שאפשר לשמטו מעט מעט ולהגביהו ומש"ה אפילו היא שליפי רברבי אינו נקנה אלא בהגבהה:
דספינה אינה נקנית במשיכה כו' כגון שמונחת במים כו' משמע אבל במסירה בר"ה נקנה אפילו עומדת ביבשה דהא א"צ אלא שיתפוס בה תפיסה בעלמא אבל מל' רשב"ם דפרק הספינה דף ע"ו משמע דאפילו מסירה ל"ק בספינה אלא כשהיא ע"פ המים שכתב ז"ל הא דאמר ר' ספינה במסירה היינו בר"ה כגון רקק שבר"ה כו' ע"כ וכתב נ"י שם ז"ל מדפירש ר"ש ספינה במסירה כגון רקק מים משמע שאינו קונה אותה במסירה אלא כדרך משיכתה שהיא מונחת על המים או ברקק המים וכ"כ אחרים דבמשיכה אינה נקנה אלא בכה"ג כו' וכן משמע ממ"ש רבינו בסמוך בשם ר"י ורא"ש דטעמא דמסירה קני בספינה משום שע"י נענוע כ"ש הולכת מכחו כו' ומטעם משיכה משמע להדיא דמסירה ל"ק כ"א כשהיא ע"פ המים וממה שסתם הרמב"ם ולא הזכיר שצריכה להיות ע"פ המים אין ראיה שכן דרכו למשוך אחר ל' הגמרא ובגמרא גם כן לא הזכירו ספינה שע"פ המים אלא סתם ספינה ודוק: אמר ליה המוכר כו' ל"ק עד שימשכנה כולה ל' כולה שכ' צ"ע דאם פירש שצריך למשכה כולה דהיינו מסיפא לרישא ק' הרי לא די בזה שהרי צריך למשכה מר"ה למקום הראוי למשיכה דהא בר"ה עסקינן כמ"ש בפרישה ואי ר"ל אחר שמשכה לרשותו צריך למשכה שם כולה מסיפא לרישא ז"א שהרי הרמב"ם כתב בפ"ד דמכירה דדבר הנקנה במשיכה אם היה בר"ה ומשכהו הלוקח לרשותו או לסימטא כיון שהוציא מקצת החפץ מר"ה קנה והביאו ב"י בסימן זה וצ"ל מ"ש עד שימשכנה כולה ר"ל שימשכנה כולה ויוציאנה לגמרי מרשות הרבים שהוא מקום שאין משיכה קונה למקום שמועיל משיכה וכן מוכח לשון הרמב"ם פ"ג דמכירה שכתב וז"ל עד שימשכנה כולה ויוציאנה מכל המקום שהיתה בו עכ"ל הרי לך דבתחילה כתב עד שימשכנה כולה ר"ל מסיפא לרישא ואח"כ כ' שימשכנה עוד משם אל מקומו ורשותו ורבינו קיצר בהעתקה וכלל שניהם בתיבת כולה:
וכן כ' הרמ"ה כו' עיין בב"י מ"ש על האי וכ"כ דר"ל דהאי וכן אינו מדוייק ואינו מוכרח שהרי אפשר שהרמב"ם מיירי בשלא מסר לו מיד ליד (וכן משמע מדכתב סתם מסירה) ולהכי חילק בין מטלטלין כבדים לשאינם כבדים אבל במסירה מיד ליד מודה דקנה בכל המטלטלין והיינו ממש כדעת הרמ"ה שגם הרמ"ה מודה דבספינה וכלים כבדים אפילו לא מסר מיד ליד מהני שהרי כתב כשלא מסר לו מיד ליד דכה"ג אמרינן מידי דבר משיכה הוא אינו נקנה במסירה ר"ל דבר משיכה דהיינו מטלטלין קלים הא במטלטלין כבדים מודה שמועיל בהן מסירה וק"ל: אבל ר"י פי' כו' ובעלי חיים כו' כתב ב"י היינו למ"ד דבהמה נקנית במסירה אבל לדידן אינה נקנית במסירה וכמ"ש בר"ס קצ"ו עכ"ל וע"ש בדרישה שהוכחתי שגם דעת הרא"ש ור"י כדעת רבינו שמסירה קני נמי בבהמה וכן הלכה:
לא יטרח מוכר להצילו ז"ל התוספות בב"מ דף מ"ו וא"ת א"כ איך קונה אותו בקנין סודר ובשכירות שמא יאמר נשרפו חטין בעלייתו וי"ל כיון דלא קיבל המוכר המעות טרח ומציל פן יסרב הלוקח ליתן לו המעות עכ"ל (א"ה מתיבת וסעיף עד תיבת לך לא שייך כאן)(סעיף וה כתבתי בסימן קצ"ט ע"ש ומשיכה ולא חשש שמא יאמר לך): לכך תקנו והעמידוהו כו' ז"ל תוס' ס"פ חלון דפ"א שמא יאמר נשרפו חטיך בעלייה וא"ת למה עקרו חכמים קנין כסף לגמרי דהוה דאורייתא היה להם לתקן דניבעי כסף ומשיכה ותי' ר"י משום תקנת השוק עשו כן שלא להצריך תרתי משיכה ומעות וריב"ן תירץ דאם המשיכה לבדה לא תקנה א"כ יאמר לוקח למוכר נשרפו חטיך בעלייה וא"ת א"כ כשנתן הלוקח המעות ולא משך יאמר לו המוכר נשרפו מעותיך בעלייה כיון דאין המעות קונות לו ואי לאו תירוץ ריב"ן היינו יכולין לומר דלא חייש להכי משום דלא שכיח שיאחר המשיכה לאחר נתינת המעות כיון דאין מעות קונות אבל לפי תירוצו לא נוכל לומר כן דא"כ לא היה לו נמי למיחש שמא יאמר הלוקח נשרפו חטיך בעלייה דלא שכיח שיאחרו כסף אחר שימשוך הפירות כיון דמשיכה לחודיה לא היתה קונה וי"ל דמעות נוח לשמרן ואין טורח בהצלתן כמו פירות דיש טורח בהצלתן ועי"ל דגבי מעות אין שייך לומר נשרפו מעותיך בעלייה דאפילו הוה עלייהו שומר חנם הא אמרינן פרק המפקיד דאין להם שמירה אלא בקרקע ואי לא מותיב להו בקרקע הוי פשיעותא לגבי נורא כו' ע"ש ובפ"ק דקידושין לא כתבו אלא האי תירוצא בתרא וכל זה כתבו לשיטת דסברי דאסור לו להשתמש במעות אבל לפי אותן דס"ל דמותר להשתמש במעות הרי נתחייב המוכר וכמש"ר לקמן סימן זה ופשיטא דלא שייך לומר נשרפו מעותיך בעלייה וכ"כ התוס' בהדיא בב"מ דף מ"ג ד"ה מאי איריא כו' ע"ש: