כותבין שטר למוכר כו' בב"ב דף קס"ז כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו ושובר לאשה כו' ובלבד שיהא מכירם כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלוה עמו כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו והלוקח נותן שכר עכ"ל ולא נזכר במשנה ובלבד שיהא מכירין כ"א ברישא בגט ובשובר ע"ש בגמרא הטעם למה צריכין להכיר גבי גט שניהן וזהו הטעם שייך ג"כ בשובר של האשה אבל בלוה ומלוה ולוקח ומוכר שהן אנשים שאין להן יחס ושייכות כ"כ יחד כמו איש עם אשתו אינו מספיק טעם זה גם מ"ש שם בסי' מ"ט ול"ט ישוב שלי וישוב של מור"ש כולם אינם עולים יפה כאן וכמ"ש בפרישה ע"כ מחוורתא כמ"ש בפרי' דאמוכרים דעלמא קאי ודו"ק:

שהרי נכסים שלו הן כו' עבפ"ר ועתה באתי להוסיף ולומר די"ל דקאי אהמוכר וה"ק כיון שהעיד המוכר על עצמו אפילו שלא בפני הלוקח באחד מדרכי ההקנאות כותבין וחותמין ההודאה ויוציאו ונותנין אותה ביד המוכר ולא חיישי' לקנוניא הנ"ל דאמר כן כי דעתו היה לזבנו לאחרינא ואח"כ יתן שטר הודאה זו למי שהודה לו ויוציאה מהלוקח שאם תחשוש לכך גם עתה שלא תכתוב שטר הודאה זו הלא הנכסים הם שלו ובידו לעשות שטר הקנאה כמ"ש לעיל ולהוציא מיד הלקוחות אלא לא חשו לקנוניא במקום שאין ריעותא לפנינו ודוקא היכא שקונין בשטר עצמו אמרו דיש לחשוש שמא מחמת איזה סיבה לא נתן לו עד תשרי נמצא שעדיין לא זכה בה הלוקח עד תשרי ויטרוף שלא כדין משא"כ בשטר הודאתו שהוא עצמו מודה שכבר קנאה ושטר זה אינו אלא לראיה ובדין הוא יטרוף ולפירוש זה מתיישב יותר מ"ש שהרי נכסים שלו הן ומה שירצה יעשה בהן דכתב ל' רבים דלפי' שכתבתי בפרישה הול"ל ל' יחיד אהאי שדה דמודה לו בו לחוד ומ"מ נ"ל מ"ש בפרישה עיקר דלהאי פי' קשה דמאריך בלשונו והדברים סתומים והכי הול"ל ולקנוניא ליכא למיחש כמו בבא ראובן לפני עדים שלא בפני הלוקח ומבקש מהן שיכתבו שטר אקנייתא דשמעון דכותבין ולא חיישינן שמא עשה קכוניא עם שמעון כיון דאין ריעותא לפנינו כיון דקנהו שמעון מיד באקנייתא ה"נ קנהו שמעון מיד בהודאתו אבל לפי' שכתבתי בפרישה מבואר בדברי רבינו כמו שכתבתי וכדברים האלו עצמן: