ותפסה מטלטלי כתב רמ"א די"א (מרדכי בשם מוהר"ם) דאפי' תפסה מוציאין מידה וכן הוא דעת אחרונים מהרי"ל ומהרי"ו (בתשובה סי' ל') ואין חילוק בזה בין מלוה בשטר בין מלוה על פה הידועה אבל אם אינה ידועה יכולה לומר דילמא אינו חייב לך ולכ"ע אם תפסה פקדון של אחרים שהיה ביד בעלה צריכה להחזיר (ואם היה אומדנא שהוא פקדון כגון שלא היה אמוד או כה"ג צריכה להחזיר כ"כ מהרא"י בכתביו סי' ר"ס כ"פ) עכ"ל:

ורש"י לא פירש כן אלא דין נצ"ב כו' כבר כתבתי לשונו גבי ולאשה קרקע וז"ל ב"י ואפשר דלא ישוה רש"י דין נצ"ב לדין הכתובה אלא להיכא דאיכא זוזי וארעא דלב"ח יהבינן זוזי ולאשה ארעא משום דהאי כדיניה והאי כדיניה אבל היכא דליכא אלא לחד מינייהו דאמרינן דלבעל חוב יהבינן ולאשה לא יהבינן אפשר דאף לרש"י היינו דוקא בעיקר הכתובה אבל בנדוניא הרי הוא כבעל חוב ואם זמנה שוה לזמן בעל חוב חולק עמו עכ"ל:

דאפי' ערב גרידא כו' ז"ל רמ"א (הג"מ בגיטין דף תרי"ז) י"א דערב לחתן בעד הנדוניא הוי כערב לאשה בעד הכתובה וי"א (הג"מ פי"ג דאישות) דערב דנדוניא דינו כשאר ערב מיהו כל זמן שלא נשאה יכול לחזור בו (ולכ"ע לא עדיף מערב דכתובה ומשתעבד עצמו בקניין או בקבלן ועיין בד"מ כ"פ):