אלא בהכרזה וק' דמשמע בהכרזה לחוד בלא שומא סגי מ"ש ממלוה ולוה שנתבאר בח"מ ששמין אותה תחלה ואחר כך מכריזין עליה שלשים יום ויד המלוה על התחתונה כמ"ש שם סימן ק"ג וסימן קי"ד וי"ל שהכא גם כן צריך שומא וסמך על מ"ש בסימן שלפני זה במכירת אלמנה שצריכה שומא ה"ה הכא וכאן לא הזכיר אלא הכרזה שהיא נוספת במכירת ב"ד במכירת האלמנה והטעם שב"ד אין מוכרין אלא בהכרזה ואלמנה בלא הכרזה כתבתי בסימן שלפני זה (בסעיף ג):

פעם אחת בבקר עפ"ר מ"ש בשם התוספות ולפ"ז קשה דה"ל להקדים כרוז הערב לכרוז הבקר וע"ק בח"מ ר"ס ק"ט דשם כתבתי דרש"י פירשו דכרוז דבבקר היה תחלה ושאפשר לומר דרבינו ס"ל כפירש"י ובמשנה מקדים גם כן בקר לערב. ובגמרא בפירוש דרב יודא אמר רב מקדים ערב לבוקר וע"ל בח"מ סימן ק"ט מ"ש שם: