והרמב"ן מכשירו אפי' כו' זה לשון בית יוסף ודע דבדברי הרמב"ם פ"ג יש נוסחאות חלוקות וכו' עד כדגרסינן ליה הר"ן כו' עכ"ל אבל בדברי רבינו א"א לומר שהוא גורס בדברי הרמב"ם ג"כ כמו הר"ן שמותר לכתחלה לכתוב כו' דא"כ היאך כתב וכ"כ א"א ול"נ כו' והא אינו שוה זה לזה דהרמב"ם מכשיר לכתחילה והרא"ש דוקא בדיעבד וגם ב"י שהביא לשון הרא"ש צריך להיות רמב"ם במקום רמב"ן ע"ש:

שהוא גט לפוסלה מן הכהונה כו' ה"ה אם קדשה אחר צריכה ממנו גט מספק ר"ן פרק כל הגט כ"פ):

ויראה לי כיון כו' זה לשונו מ"ו לדעת המחבר שכתב דין זה דהרמב"ם לפסק הלכה אף ע"פ שסובר שגט אינו כשר כלל בלא עידי מסירה איירי שהגט יוצא מתחת ידה בלא עידי מסירה לפנינו אבל אמרה שהיו שם עידי מסירה ומשום הכי לא תצא דאמרינן מסתמא היו שם עידי מסירה וניתן כהוגן אבל מ"מ פסול שהרי אין עדים לפנינו אבל אם יש עידי מסירה לפנינו נראה שהוא כשר (ולפי מ"ש ב"י לחלק כיון שאין פיסולם ניכר וידוע פסול טפי י"ל דגם רבינו מודה בכה"ג דפסול אף שיש עידי מסירה כמו להרמב"ם וק"ל) וכן הטור כתב לעיל שדוקא בעדים פסולים הוא דפסול משוס דמזוייף מתוכו אבל בלא עדים כלל כשר וק"ל עכ"ל: