דמילי לא ממסרי לשליח עיין מ"ש בפרישה אלא שקשה דעדיפא הל"ל דאפי' אם א"ל לשלוחו דאם יאבד אומר לסופר פלוני שיכתבנו וקח מידו ותוליכנו לידה אפילו הכי אסור לומר לסופר לכתבו ואי כתבו אינו גט כמ"ש לעיל סימן ק"ך ולקמן סימן קמ"א ובח"מ סימן רמ"ד דאף אם אינו משום מילי לא ממסרן לשליח מ"מ אסור הגט משום דכתיב וכתב ונתן כמ"ש בסי' הנ"ל ונ"ל דה"ט משום דב"ה לא בא כאן ללמדינו דין אומר אמרו דאם כן לא הו"ל להתחיל בא"ל לשלוחו הולך גט זה לאשתי אלא בא"ל כתוב גט לאשתי אסור לומר לאחר לכתבו אלא העיקר הדין הולכה אתא לאשמועינן ולעניין כתיבה נקט חדא מינייהו בא"ל לכתוב וה"ה בא"ל אמור לסופר לכתוב דאסור וגם מ"ש ואם יאבד תכתוב גט אחר ל' תכתוב נראה דגרסינן תכתב בלא וי"ו ואפשר לפרשו שיכתבנו מי שראוי לכתוב דהיינו הסופר ואפ"ה קאמר דלא יכתבנו הסופר וק"ל:

(או טול לי או יהא בידך כו' דוקא שאמרה לי אבל אם לא אמרה לי אינו מספיק לקבלה י"מ דאם אמרה התקבל גיטי משמע דמהני מ"מ מ"ו כ"פ):

אבל אמר לו הילך כו' וכתב ב"י וז"ל ואסיקנא בגמרא דלרבי נתן אם א"ל הילך הוי כאומר זכי ולא ידעתי למה השמיטו כי הרי"ף והרא"ש והרמב"ם כתבוהו עכ"ל משמע שלא היה כתוב בספר א"ה שלו אמר לו הילך גט אלא היה כתוב בו אבל א"ל זכי לה בגט כו' וכן מצאתי הגירסא בדפוס תוגרמא אבל בספרים שלנו איתא והוא הנכון: