שחליצת מעוברת פסולה בהגהו' אלפסי ר"פ החולץ כתוב מיהו פוסלת מן הכהונה כשאר חליצה פסולה (וכן הוא במשנה ד"מ כ"פ):

לא תינשא עד שתלד דשמא תפיל כו' ק' מאי איריא תפיל אדלא תפיל מכ"ש דאין ביאתה וחליצתה דמעוברת כלום ודוחק לומר דרבינו לישנא דהגמ' נקט והגמרא נקט האי לישנא ליישב הברייתא אליבא דר"ל ע"ש ר"פ החולץ (יבמות דף ל"ו ע"א) ועוד דאהגמ' גופא קשה לאוקימתא דר"ל ל"ל למימר שמא תפיל ונ"ל דה"פ לא תינשא שמא תפיל ואז לא יהיה כאן לא חליצה ולא ביאה ולא ולד שיותר צרתה ע"י לשוק. ואף א"ת שלא תפיל ונלך אחר רוב נשים שמולידות בר קיימא ותהא מותרת לשוק ע"י הולד מ"מ הרי ולד עדיין לא נולד ואינו מתירה עד שיוולד:

כתב הרמ"ה כיון דספיקא הוא כו' ואע"ג דכבר כתב רבינו לעיל בסמוך דברי הרמ"ה ולמה כפלו בכאן ונראה דהוצרך לאשמעינן הכא פעם שנית דאף על גב דכבר ילדה היבמה קודם שייבם אותה והיה יודע שילדה והוי לן למקנסיה שיוציאנה דלעיל מיירי בשעה שייבמה לא היה נודע שהיא מעוברת ואשמעינן הכא דאפ"ה לא קנסינן ליה ואין מוציאין אותה ממנו ולפ"ז א"ש קצת למה כתב רבינו בכאן "ולא "נהירא ולא כתב ג"כ לעיל שדוחק לומר שמה שכתב כאן קאי גם כן אדלעיל (וכן כתב רש"ל בביאורים שלו כ"פ) אבל השתא א"ש שיש לומר שדוקא כאן חולק עליו מטעם שכתבתי משום שהיה יודע שילדה ועבר וייבם אותה והכניס את עצמו בספק מש"ה תצא דהוה לן למסמך אדרבנן שיוציאנה אבל לעיל שלא נשאה באיסור אית לן למסמך ארבן שמעון בן גמליאל דלא תצא:

מהאי טעמא נמי תצא כו' וכתב בית יוסף זה לשונו דברי רבינו ברורים בטעמם וכו':