והכל באבק לשון הרע. וסימניך עג"ל ונוכל לומר שע"ז רמזו רז"ל (סנהדרין קב,א) באמר' ביום פקדי ופקדתי שאין פורענות באה על ישראל שאין בה פרעון עון העגל רוצה לומר שאין בה עון עריות וגזל ולשון הרע שסימנן עג"ל: (ומנשק בכל אבר שירצה ועיין בא"ח סי' רכ"ו ולקמן ס"ס זה סעיף ל"ד דפוסק דאסור לנשק בכל אבר (נ"א - באותו מקום). כ"פ):

בין דרך אברים. יליף לה מדאמרינן בספ"ב דנדרים אמר רבי יוחנן בן דהבאי חגרים מפני מה הוויין כו' כמ"ש רבינו לקמן בסוף סי' זה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' יוחנן בן דהבאי אבל חכמים אומרים אין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי אלא כל מה שירצה אדם לעשות עם אשתו עושה.

ובלבד שלא יוציא ש"ז לבטלה. מדאמרינן בפרק כל היד אמר רבי יוחנן המוציא ש"ז לבטלה חייב מיתה ואמרינן מעשה דער ואונן שלא כדרכה הוה. ור"י תירץ מדאמרו חכמים כל שאדם רוצה לעשות עם אשתו עושה משמע אפילו אם מוציא ש"ז לבטלה לית לן בה אלא שלא יהא רגיל בכך כמעשה דער ועונן שהיו מתכוונים בכך וכ"פ הרא"ש וכ' ודבר קשה הוא להתיר לו להכשיל בהוצאת זרע לבטלה אפילו באקראי ושומר נפשו ירחק מהם וכיוצא בם, עכ"ל. ור"י פירש דאפילו בהוצאת שכבת זרע נמי מותר לשמש שלא כדרכה. טעמו דר"י כמ"ש ומכאן יש ללמוד דכל תשמיש שאינה כדרך כל הארץ נכלל בשם שלא כדרכה שהרי ר"י פליג גם אדרך אברים שמותר וכללינהו בשם שלא כדרכה:

רבה מקרקש. והא דאמרינן שהשמעת קול אסור בשבת ואם כן היאך היה עושה כן בשבת דעונת תלמיד חכם משבת לשבת יש לומר דהיינו דוקא כשמכוין להקול אבל כשאינו מכוון לקול כי הכא אלא שיסורו בני אדם משם לית לן בה וע"ל בא"ח סי' של"ז (ושל"ח):

או בלילה לאור הנר. כתבו הגהות מיימוני בפ"ד מהי"ט (ופכ"א דא"ב וכ"כ המ"מ בהל' י"ט. כ"פ) שדקדקו התוס' שבלילה אסור לשמש אצל הנר אפילו ע"י האפלת טלית ועיין מה שכתבתי לעיל בא"ח סי' ר"ס בשם רמ"א דע"י הפסקת מחיצה מותר לשמש לאור הנר (אף על גב דאור הנר עדיין נראה דרך המחיצה שרי כ"כ בד"מ כ"פ) נ"ל דהיינו דוקא ע"י האפלת טלית אלא שבלא מחיצה לא מהני הפסקת טלית גבי נר ועיין בת"ה:

אפילו הכי באלו המדות פוגם הולד ונקרא רשע. צריך להגיה "פושע" במקום "רשע" דהא דריש לה בגמרא מקרא וברותי מכם המורדים והפושעים אלו הן בני ט' מדות וכן הוא להדיא בא"ח סימן ר"ס: