על מנת שתחזירהו לי אינן קידושין. בגמרא מפרש הטעם לפי שאין אשה נקנית בחליפין והטעם שאין חשה נקנית בחליפין מפרש בקידושין בפ"ק דף ג' סוף ע"א משום דחליפין איתא בפחות מש"פ פי' קנה בכלי שהוא פחות מש"פ נקנה בחליפין ובקידושי אשה ילפינן קיחה קיחה משדה עפרון דבעינן כסף הלכך בטל לה תורת חליפין בקדושין דאפילו נתן כלי שוה יותר מפרוטה בתורת חליפין אינה מתקדשת עד דיהיב לה בתורת קנין או קיחה וקידושין כיון דישנה לחליפין גם כן בפחות משוה פרוטה ובפחות משוה פרוטה לא "מקניא וכן גרסת התוספות פירוש לא מקניא מכח דינא לאפוקי מגירסת רש"י שם שגורס לא מקניא "נפשה ור"ל גנאי הוא לה להקנות נפשה בפחות מש"פ ומשמע הא אם פשטה ידה וקבלה קידושין בפחות מש"פ מתקדש' והתו' דחו זה וע"ש וזהו ביאור למ"ש רבינו ריש סי' ל"א אין מקדשין בפחות מש"פ ע"ש:

(ואם היה חסר דינר אינה מקודשת. משמע דדוקא במנה זו אם שהיה מונה והולך הוא דאמרינן כן אבל במנה סתם מקודשת כמו בנתן לה דינר וזהו דעת הרמב"ם והרא"ש והרמב"ן אבל הרשב"א ס"ל דאינה מקודשת משום דדינר א' כסיפא לה למתבעיה וכדאמרי' בגמ'. כ"פ):

)התקדשי לי ואמרה הן. עפ"ר שכתב ב"י בשם הרמב"ן דה"ה אם שתקה נמי מקודשת נראה פשוט שקאי למאי דסמיך שחזר ואמר לה בשעת נתינה התקדשי לי כו' והיא שתקה דאז היא מקודשת אבל אם שתקה כשאמר לה בלשון שאלה אינה מקודשת וכמ"ש רבינו בשם הרא"ש וכבר כתב בכ"מ בעצמו שהרמב"ן והרא"ש אמרו דבר אחד ויש לתמוה על הכ"מ פ"ד דאישות ועל הב"י ע"ש ודו'ק. כ"פ):

אם אמר בשעה שנתנו לה הרי את מקודשת לי כו'. וכתב ה"ה בשם הרמב"ן דאם חזרה ואמרה בשעת נתינה תן לי או השלך שמשמעות אל תשחק כו' אינה מקודשת וכתב הרשב"א דכל דין זה לא נאמר אלא בהתחילה היא לומר תן לי מעט מהם אבל אם התחיל הוא לדבר אם אתן לך תתקדש לי ואמרה לו בלשון תן וקבלה ממנו הוי ספק קידושין ע"כ וכ"כ רמ"א, ועיין בב"י שהביאו: