והשיב שאין כאן בית מיחוש. ז"ל מ"ו תמהני על בעל הספר פשיטא דפשיטא וק"ל עכ"ל כלומר שרבינו לא היה לו להביא תשובה זו ומה בא ללמדינו ולעד"נ דאתא לאשמעינן בתשובה זו דלא חיישינן לקלא דיצא דמקודשת האשה וכ"כ שם בתשובה זו כלל ל"ה סי' י' שהשיב הרא"ש דלא חיישי' לקלא כיון דקול ושוברו עמו הוה ועוד דקי"ל כרב דאמר מבטלין קלא כו', ע"ש:

(אבל קדש בפני עדים. דהיינו שצריך שיראו המקדש והמקודשת את העדים אבל אם העדים רואים ואינן נראים ואין יודעים בהן לאו כלום הוא אפילו שניהם מודים אפילו בעל אמרינן לאו לקידושין בעל אלא לשם זנות ב"י ורשב"א ור"ן ומ"מ. כ"פ):

ואומרת לו קדשתני כופין כו'. וכתב ב"י בכ"מ בפ"ד מהל' אישות וז"ל זה הלשון תמוה בעיני דמה שייך כפייה לה ליקח לא ה"ל לכתוב אלא צריכה גט מספק וממילא משמע שאם תרצה לינשא תקח גט ואם לא תרצה לקחתו תהא אסורה לינשא והטור הביא דברי רבינו וכתב כופין אותו ליתן גט והיא הנוסחא הנכונה בדברי רבינו עכ"ל: