Drisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
או שיאמרו כו' . לפי גירסת הספרים שלנו ק' הא מסיק דדוקא תרי מתרי בעי' לכן צריכין להגיה כמ"ש בפרישה (ר"ל כמ"ש רש"ל וע"ז כתב כאן כל הדרישה אבל העיקר מ"ש אמ"ו ז"ל בפרישה לבסוף. כ"פ) ואפילו לזאת הגירסא קשה למאי כתב כגון ששמע יעקב וראובן משמעון ולוי כו' דמאי אולמא דיעקב וראובן משמעון ולוי כו' ממה שאמר בתחלה ששמעו עדים פלוני ופלוני מפלוני ופלוני אבל באשר"י הוא יותר הגון שכתב וז"ל ומיירי בתרי ששמעו מתרי כגון ראובן ושמעון מלוי ויהודה ולפי דברים האלו מ"ש כגון ראובן כו' אינו מיותר דאי לא כתב אלא בתרי דשמעי מתרי הו"א דהכי קאמר ראובן ששמע משמעון ושמעון מלוי דיש כאן תרי ששומעין ותרי נשמעין לכך כתב שזה לא מהני אלא כגון ראובן ושמעון מלוי ויהודה אבל אם שמע ראובן משמעון ולוי מיהודה אע"ג שראובן לא שמע מיהודה ולוי לא שמע משמעון גם זה נקרא תרי מתרי ומהני, וכן כתב הר"ן בהדיא שזה מהני:
אבל חד מתרי כתב הרמ"ה כו'. ז"ל מ"ו בס"א כתב הרמב"ם ועשה עליו מראה מקום בפ"ט מהל' אישות וטעות הוא בידו דהרמב"ם לא הותר חד מתרי אלא תרי מחד וכן הביאו הר"ן וכ"כ ה"ה וגם כן אשה לא הזכיר הרמב"ם כלל ומשום זה טעה בעל מראה מקום וכתב אחד במקום אשה וקשה אם כן מאי אפילו דקאמר וק"ל אלא בע"כ שהוא הרמ"ה וכן מצאתי בס"א מדוייקים ובדברי מראה מקום אל תשגיח כי הוא מרובה פסולת על האוכל עכ"ל וכ"כ בית יוסף דצריך להיות הרמ"ה:
והרמב"ם כתב יצא הקול שנתקדשה כו' . וכתב ב"י וז"ל רבינו כתב דברי הרמב"ם כאילו הוא חולק כו' ור"ל אע"ג דכתב רבינו לפני זה דבעינן שיצא האמתלא מיד היינו אם יצא הקול ברור אבל אם יצא הקול שנתקדשה ע"י זריקה אע"ג שלא יצא האמתלא מיד אלא לאחר י' ימים יצא שהקידושין נפלו קרוב לו גם רבינו סובר שסומכין על האמתלא דאין זה יציאת קול ברור מתחלה וז"ש הרמב"ם אם נראים הדברים לב"ד שהוא כן סומכין על האמתלא היינו שלא יצא קול הקידושין בתחלה ברור אלא כגון שנתקדשה ע"י זריקה כו' כדפרישית ומדכתב רבינו לשון הרמב"ם בל' פלוגתא צ"ל שהוא לא פי' דברי הרמב"ם כן אלא פי' דבריו דאפי' אם יצא הקול ברור תחלה אפ"ה חוששין לכעמים לאמתלא. או שרבינו מפרש דברי רב וביד דאין חוששין לאמתלא אם לא שמיד ביציאת קול נשמע ונראה מדברי האמתלא. או שכתב והרמב"ם "כתב בלא דקדוק כמו שדרך ב"י לכתוב כן ארבי' שלא דקדק בהכי ולא הביא לדברי הרמב"ם בכאן אלא לתוספת ביאור:
(וקול שיצא אחר הנשואין . כתב הר"ן סוף המגרש אע"פ שיצא הקול קודם הנישואין אם לא בדקו הב"ד אחר הקול קודם הנישואין אפשר דלא בדקינן אח"כ וכ"כ ב"י בשם הרשב"א והרמב"ן ועיין בריב"ש סי' קכ"ג . כ"פ):