שנתקדשה בצינעא. (ודוקא שאין הנחשד בדברי העדים שלא היו העדים כולן במעמד אחד אבל אם היו כל העדים במעמד אחד ושנים אומרים לא ראינו כולי האי לא אמרי' דעבדי בצנעא והוי הכחשה ואם נשאת לאחד מעדיה לא תצא רבי ירוחם ב"י. כ"פ):

ואומרת ברי לי שלא נתקדשתי לא תצא. וכתב ב"י וז"ל זה נלמד מדין ב' אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה דאיתא בפ"ב דכתובות ד' כ"ב ע"א ונתבאר בסי' י"ז (ושם מבואר דהיא צריכה לומר ברי לי ע"ש. כ"פ) עכ"ל ואע"ג דבסימן י"ז לא איירי אלא בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת וא"כ היאך כתב ב"י ונתבאר בסי' י"ז וברי שם לא מיירי כלום בנתגרשה מ"מ גירושין ומיתה דין אחד בהם דבגמרא ובברייתא כייל להו בכל הדינים וע"ש בכתובות ד' כ"ב ע"ב:

תוך כדי דיבור נאמנת. וכתב הר"ן בשם הרא"ה דא אמרה מקודשת אני לפלוני לא מהמנינן לה בשום מגו (לומר פנויה אני. כ"פ) אלא א"כ הוא מודה בדבר דכיון שהודית שנתקדשה לו לאו כל כמינה לחוב לו ולהפקיע עצמה ממנה עכ"ל: