Drisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכמו צמר גפן גדל בין העץ כו'. והוא מין ארז וכמו צמר גפן כו' כל' זה כתב ג"כ באשר"י אבל בפירש"י לא נזכר תיבת גפן וצ"ל דהם נקטו צמר גפן לפי שס"ל שמדליקין בצמר גפן כמו שיתבאר בסמוך ואתא לאשמעינן דאע"ג דדומה לצמר גפן אפ"ה אין מדליקין בו. ואין להקשות לפרש"י מאי אתא התנא דאמר לא בלכש לאשמעינן דהא אפילו אי הוה צמר ממש אין מדליקין בו כדאיתא בברייתא ולא בצמר ולא בשער. די"ל להכי פירש"י כמו צמר כו' כלומר שאינו צמר ממש וסד"א דמדליקין כו' שאינו מסכסך כמו צמר:
ראוי להדליק בו כו' הא דכתב כאן בפתילת המדבר יותר מהאחרים ובו ראוי להדליק כו' היינו משום כיון דעשב הוא ואינו חזר למדורה לאפוקי לכש עץ הוא:
אם כיון להדליק כו' כתב ב"י אינו אלא לדברי הרי"ף אבל לדעת רש"י לא תליא מילתא בכוונה כו' עד ושמא ר"ל שאינו מפרש דברי רש"י כהרא'"ש אלא כמו הרב המגיד עכ"ל. יש להקשות דלפי זה למה כתב רבינו ורב אלפס פי' בלשון פלוגתא כיון שגם רש"י ס"ל דתלוי בכוונה כדעת הרי"ף וצ"ל דחילוק זה יש ביניהם דלדעת רש"י הא דקאמר בגמרא אם להדליק אסור כיון שמדליקין בדבר הפסול בפני עצמו והכריכת הכשר בפני עצמו אבל אם היו כרוכין אהדדי אפשר דמותר לאפוקי לדעת הרי"ף אפי' במדליקין יחד אם כיון להדליק אסור וק"ל:
ולא בשמן קיק פירש"י שמן העשוי מגפן ז"ל הגמרא מאי שמן קיק אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותיימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו רב יצחק בריה דרב יהודא אמר משחא דקאזא ריש לקיש אמר קיקיון דיונה ע"כ ופירש"י משחא דקאזא שמן שעושין מגרעיני צמר גפן והא דכתב רבינו פי' רב יצחק נראה משום שהאחרים אינם שכיחים ויש להקשות על דברי רבינו למה תלה בפירש"י מ"ש בגמרא ורש"י אינו אלא פרשן וי"ל דכתב פירש"י כדי לתפוס בקיצור פי' של שמן קיק:
ור"ת אסרו יש להקשות מ"ש מאם כרך שעוה סביב הפתילה ועשה ממנו נר שהתיר ר"ת. די"ל דשאני בשעוה שהפתילה כשר לאפוקי אם הפתילה פסול אז אף אם השמן כשר פסול ומוכח כן בגמרא מדקאמר פשיטא שעוה איצטריכא ליה מ"ד לפתילה נמי לא חזיא קמ"ל. ולא אמר מדאיצטריך לאשמעינן דכל הני דלעיל אינם פסולים אלא לפתילה דהיינו כשהוא מונח ודולק בנר בשמן אבל אם עשוים נר קנדיל"א כשר אלא ודאי דכל שפסול לפתילה אסור בכל עניין והא דכתב רבינו אפי' שמן פסול ופתילה פסולה כו' היינו לאשמעינן כח דעת המתירין דאפי' אם השמן והפתילה פסולין מותר. כתב ב"י בסוף הסימן ור"י חולק ופסק שבחירוך ששפשפה באור דרך העברה דכולי עלמא מודו דצריך לעשותו כו' אע"ג דכתב לעיל בשם החוס' דבחנם נהגו הנשים להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהא מהובהבת כו' ודוחק לומר שסתם תוס' דלא כר"י י"ל דהיינו דוקא שא"צ הבהוב גמור כמו שמסיק ר"י אבל חירוך דרך העברה ודאי צריך: