Drisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולא יהיה דבר חוצץ כו' כבר כתבתי בפרישה שדעת הרא"ש שגם בשל ראש צריך להניחו על הבשר אבל הר"ן כתב בשם הרשב"א דדוקא גבי תפילה של יד אמרו כן משום דכתיב והיה לך לאות ולא לאחריני אבל של ראש דכתיב בה וראו כל עמי הארץ אדרבה יש ליתנם למעלה מעל הכובע. והאריך ב"י בדעות ובשקלי וטריא בזה וסוף דבריו שגם הרשב"א לא כתב כן להלכה למעשה. וכתב עוד ואדם העלול לנזילות ואם לא תתיר לו להניחה על הכובע לא יניחם כלל יש לסמוך על דברים הללו דמוטב שיניחה על הכובע כיון דאפשר דנפיק בהכי משיתבטל ממצות תפילין לגמרי מיהו נ"ל שיכסה כדי שלא ילמדו הרואים להניחה על הכובע בלא סיבה מספקת עכ"ל. וכתב רמ"א בהגהות ולא יברך על של ראש. וטעמו כיון שלא להלכה פסק הרשב"א כן וגם מדינא יכול אדם לברך על איזה שירצה אפי' בלא שום אונס לקצת הדיעות כדלעיל סי' כ"ו ואע"ג דאנו לא קי"ל הכי מ"מ יש לסמוך עליהם בכה"ג. ד"מ:
ואיטר יד ימינו בשמאלו כו' פי' הרב רבי' יחיאל כו' אבל אם הוא כותב בימינו כו' כתב ב"י בשם המרדכי ז"ל ובהרגיל עצמו לעשות שום דבר ביד שמאל דלא היה הרגלתו כלום למיקרי איטר אלא אם כן נולד כן מדלא מוקי מתני' דפרק הבונה (וכתבתיה לעיל בפרישה) כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל ויש לדחות היינו הך דמשני בשולט בשתי ידיו ומיהו נראה לר"ץ דבעיקר הכח תליא מלתא ע"כ. וצ"ע דמאי קאמר הא אם לא נחשב הרגלתו כנולד אכתי דינו שמניח בשמאל כל אדם שהרי הדין שולט בב' ידיו ודין שולט ביד ימינו שוין בוה ואם נאמר דה"ק דלא הוי רגילתו למיקרי איטר ממש זה ג"כ א"א דא"כ הא אם נאמר דרגילתו כנולד כך דמי והוה איטר גמור א"כ דיני שמניח בשמאלו שהוא ימין כל אדם וא"כ איך אפשר לאוקמא מתני' דפרק הבונה בשהרגיל הא תנא מניח בשמאלו כו' ולפי הנ"ל מניח בימינו מיבעי ליה ועוד דאיך ס"ד לומר שמשום שרגיל לעשות שום דבר ביד שמאל יהיה נחשב לאיטר גמור וצ"ל דהא דקאמר הרגיל עצמו לעשות שום דבר ביד שמאל ר"ל לכתוב ביד שמאל וס"ל כרבי' יחיאל דאזלינן בתר הכתיבה ולהכי אם נחשב הרגלתו כנולד הוה איטר גמור א"נ ס"ל כרא"ש דלא אזלינן בתר הכתיבה אלא בתר רוב מלאכות ושום דבר ל"ד ור"ל כשהרגיל עצמו לעשות הכל ביד שמאל והוכיח דא"א לומר כן דהרגלה כנולד דמי דא"כ לוקמי לההיא מתני' דפ' הבונה כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל פי' שהרגיל עצמו לכתוב לבד ביד שמאל ושאר כל מלאכתו עושה בימין ולהכי מניח בשמאל כל אדם. וה"ה לרבי' יחיאל דס"ל דאזלינן בתר כתיבה יכול לאוקים ההיא ברייתא בעושה א' משאר מלאכות בידו השמאלית דאז מניח בשמאל כל אדם וקאמר דיש לדחות דאפשר דזה הוא נמי שמשני בשולט בב' ידיו ומה שכתוב בריש דבריו שום דבר ואח"כ כתב הרגיל עצמו לכתוב כו' לפי שהמרדכי כתב דבריו אליבא דכולי עלמא ולמר כדאית ליה ולמר כדאית ליה קאמר ודו"ק. ע"ש במרדכי דף צ"ז:
ושיהא מול עורף כבר כתבתי בפרישה שרבינו למד כן מדברי רש"י ז"ל וז"ל רא"מ בפ' ויקרא (והוא מפ"ק דחולין) על מ"ש רש"י קוצץ בצפרנו ממול עורף ז"ל מול עורף הוא המול הרואה את העורף לא עורף ממש דכל היכא דכתיב מול לאו עליו ממש אלא בראיתו כדכתיב והוא יושב ממלי שהיה בלק רואה אותן אף כאן מול עורף הוא הרואה את העורף שהוא כנגד הגרון מאחוריו והעורף הוא מה שכנגד הפנים כדכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים ע"ש שהאריך ז"ל עוד נ"ל דלכן פי' רבי' אליקים על מול עורף הנאמר בענין קשר כפירש"י פי' שלא יהיה מכוון כנגד העורף אלא מצדד לצד אחד והביאו ב"י וכתב עליו דלא נהגו כן אלא כפשטא דל' רש"י והרא"ש שפי' מול עורף ולא בצידי הראש וזה היה ג"כ כוונת רבינו שהאריך בביאור מול עורף וק"ל: