Drisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואפילו ריחיה וטעמיה חמרא אע"פ שמברכין כו' כתב ב"י וביאור דברי רבינו למעוטי ריחו רע דהיינו שמסריח קצת אבל אין בו שינוי לחמיצות דריחיה וטעמיה חמרא ומברכין עליו בפה"ג ואפ"ה אין מקדשין עליו מאחר שמסריח קצת. ועי"ל דהכי קאמר למעוטי ריחו רע שמסריח קצת ומ"מ כיון דריחיה וטעמיה חמרא מברכין עליו בפה"ג. והראשון נראה יותר דהכא בדיני קידוש עסיק ולא בדיני ברכות עכ"ל יש להקשות על פי' בתרא דהא כתב רבינו אע"פ שמברכין כו'. ואפשר דב"י לא גרס אף על כי שמברכין כו' וכן בטור ישן על קלף ובדפוס תוגרמא אינו. ואין להקשות לכי' בתרא דאמאי כתב ומ"מ ריחיה וטעמיה חמרא כו' הלא אפילו אם ריחיה חלא וטעמיה חמרא מברכין עליו כמ"ש רבינו בסמוך. די"ל דשאני הכא שמסריח קצת מש"ה צריך להיות ריחיה וטעמיה חמרא ובמקצת ספרי רבינו כתב ומ"מ ואפילו ריחיה כו' ובספרים הנ"ל כתב ומ"מ:
אע"פ שיש בו קמחין כו' אע"פ דב"י כתב בשם א"ח דבתוספ' אוסר לקידוש יין שמעלה קמחין אם א"א לסננו שלא ישאר בו קמחין אפשר לומר דכאן מיירי בדאפשר לסננו:
בודק פי' לבן ביותר כו' עיין בב"י שכתב ודעת רבינו ג"כ להכשיר ביין לבן לקידוש אפילו לכתחילה שכתב אצל ד' כוסות בסי' תע"ב כו' והא דלא מייתי ב"י ראיה ממה שהכשיר רבינו בודק שפי' לבן ביותר נ"ל דהיינו מטעם כיון דלכתחילה אין מקדשין על בודק אלא צריך לחזור אחר יין הטוב יותר כדמסיק לאפוקי על יין לבן יכול לקדש לכתחילה וזהו שדקדק ב"י. וכתב אפילו לכתחילה וק"ל:
והרמב"ם ז"ל כתב אין מקדשין כו' הא דמוקי להרמב"ם באחרונה אע"פ שדעתו כדעת הגאונים דלעיל שאין מקדשין על יין מבושל היינו משום דאתי לאשמעינן דין אם נתערב בו דבש או שאור כו':
ושאר משקים ומיהו על המים כתב שם רשב"ם דאין הבדלה אפילו היכא דליכא יין ושכר וכתבו הרא"ש שם ב"י. ומ"ש רבינו ומדברי הרמב"ם יראה הוא משום דאפשר דאינו מחלק בין קידוש להבדלה אלא במדינה שרוב יינה שכר ומ"מ יש בה יין אבל אם אינו מצוי בה יין כלל מקדשין על השכר אלא שלפי שלא מצינו שחילקו בגמרא בכך נראה יותר דאפילו אין מצוי בה יין כלל קאמר דאין מקדשין על השכר עכ"ל ב"י. ולפ"ז צ"ל דמ"ש הרמב"ם שרוב יינה שכר לאשמעינן רבותא דאע"פ שיש בה יין מ"מ כיון שרוב יינה שכר מבדילין על השכר. דעסיק בדיני הבדלה ולא בדין קידוש וק"ל:
ופרשב"ם שנקרא חמר מדינה כשאין יין בכל העיר כו'. פי' ולאפוקי מראבי"ה שפי' כגון הגמוניא אחת. ונראה דראבי"ה פי' כן מדקאמר מדינה ולא עיר. לכן פי' מדינה כמשמעותיה כגון הגמוניא אבל הרשב"ם ס"ל דשם מחוז נקרא מדינה. והא דכתב ראבי"ה וב"י הביאו אין לו לקדש אריפתא כו' ולא כתב אשכר כמ"ש גבי הבדלה דאזיל לטעמיה דס"ל שאין מקדשין על השכר כלל כמ"ש ב"י בסמוך בשמו:
וגומר הקידוש ופורס וכ"כ רב האי כו' כצ"ל וכן הוא בטור של קלף. ולא כגירסת הספרים שבידינו כ"כ רב האי דלפ"ז צ"ל דרב עמרם כ"כ בשם רב האי והרי האשר"י הביא ג"כ דברי ר"ע הללו ולא הזכיר כלל שכ"כ רב האי:
על דבר שאינו נהנה ממנו וכתב א"א ז"ל שמקדשין על השכר כו' כצ"ל וכן הוא בטור של קלף: ומ"מ יותר טוב הוא לקדש על הפת כו' כבר כתבתי בפרישה שכתב בה"ג והביאו ב"י דאע"ג דסתם בני אדם מתאוים יותר למאכל מלמשתה וא"כ הוה להם לקדש על הפת ולא על היין דמצוה להקדים החביב. מ"מ כיון דמצוה מד"ס לקדש על היין ש"ד:
ואיני מבין דבריו כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר מלברך על הקידוש כו' יש לדקדק בדברי רבינו דה"ל לקצר ולומר ואיני מבין מה לי בין יש לו כוס לאין לו כוס. ועוד קשה למה שכתב תחלה ז"ל כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר והוא לשון דיעבד טפי ה"ל למינקט סוף לשון רב עמרם שכתב לא בעי לברוכי אחר כוס של קידוש שנפטר בברכה של שלש הרי שכתב אפילו לכתחלה א"צ לברך ברכה אחרונה אכוס של קידוש. לכן נלענ"ד דרבי' מקשה תרתי חדא מ"ש ר"ע תחלה כ"ז שלא בירך כו' דמשמע דוקא לכתחלה הא אם כבר בירך נפטר מברכה אחרונה אקידוש וא"כ קשה כיון שחייב לברך ברה"מ אפילו לכתחילה נמי יברך ברה"מ ויפטר מברכה אחרונה דקידוש ואח"כ מקשה כיון דרב עמרם גופא כתב דבשיש לו כוס אפילו לכתחלה א"צ לברך ברכה אחרונה א"כ מה לי יש לו כוס או אין לו כוס. ומיישב רבי' דצריך לומר מ"ש רב עמרם כ"ז שלא בירך ברה"מ כו' אינו ר"ל לכתחלה הא אם כבר בירך יצא אלא ר"ל כ"ז שלא בירך כתיקונו בכוס אפי' אם כבר בירך ברה"מ צריך לברך גם ברכה אחרונה ואע"פ שלפ"ז עיקר חסר מן הספר דה"ל לרבינו לגלות לנו דפי' כ"ז שלא בירך ר"ל בירך כתיקונו. מ"מ גילה רבינו זה בלשונו במ"ש אבל אם אין לו כוס ברה"מ צריך לברך כו' ר"ל צריך משמע דצריך עכ"פ וזה לא מוזכר בל' רב עמרם אם לא כמ"ש דפי' כ"ז שלא בירך ס"ל בירך כתיקונו וק"ל: