ויהא זהיר לקיים עונתו כדאיתא בכתובות בפרק אע"פ יהודה כו' דף סב. ואיתא שם לפני מעשה זה עונה של ת"ח אימת אמר רב יהודה אמר שמואל מע"ש לע"ש וכן פסק רבינו לעיל בסי' ר"מ ובטור אה"ע סי' כ"ה והא דלא מייתי רבינו לראיה להא דאמר רב יהודה כו' משום דאיכא למימר שכוונתו להביא ראיה דלא אמרינן לוה ופורע כשאין לו פנאי ומביא ראייה מיהודה אע"פ שהוא אדם חשוב שתדיר בגירסא עד שנראה לפניו עמודא דנורא אפ"ה אמר ר' ינאי כפו מטתו וכו' ולא חשב דילמא לוה ופורע וק"ל:

לפיכך עונת ת"ח כו' אע"ג דכל אדם חייב בעונג שבת וא"כ יש לומר דעונת פועלים שהוא ג"כ פעם אחת בשבת כמו ת"ח היא צריכה להיות מליל שבת לליל שבת. אפשר לומר דאה"נ אלא משום דלא נחית בגמרא לפרש באיזה שעה היא עונת פועלים רק כמה פעמים צריך לבטל ממלאכתו לקיום עונתו מש"ה אינו מפרש דעונת פועלים היא מע"ש לע"ש. ועי"ל דדוקא עונת ת"ח היא בליל שבת דשאני פועל שהוא משועבד לאשה להתבטל ממלאכתו ולקיים עונתו מש"ה מקיים עונתו אימתי שירצה לאפוקי ת"ח שאינו משועבד לאשה והראיה שיש לו רשות לבטל עונתו לצאת ג' וד' שנים שלא ברשות ומה"ט לא חשיב עונת ת"ח במתניתין בהדי אינך כמ"ש הר"ן בפרק אע"פ ע"ש מש"ה צריך לומר דת"ח אע"פ שמן הדין היה פטור מ"מ משום עונג שבת צריך לקיים עונתו בליל שבת: