ודלא ביערתיה כו' וא"ת כיון דאמר דלא חזיתיה למה לי עוד דלא ביערתיה וא"ל דבלשון דלא ביערתיה מבטל החמץ שמצא זה אינו שהרי כתבתי בפרישה דעת מהרי"ו שצריך לקיים מצות שריפה בשלו לכן נראה דבלא ביערתיה מבטל החמץ שהצניע לאכול והכי דייק לישנא דלא ביערתיה ר"ל דחזיתיה כבר ועכשיו דלא חזיתיה ולאו ביערתיה עכשיו אבל אי קאי אחמץ שמצא הל"ל דחזיתיה נמי וא"ל למה ליה לבטולי זה החמץ שהצניע לאכול הלא על כל פנים צריך לבטל למחר דאפשר לומר כמו שכתב הרא"ש וזה לשונו ומ"מ לא יסמוך על ביטול היום שלא לבטלו בלילה כי ביטול כו' וכן מוכח מדברי הרא"ש שהביא רבינו ע"פ נוסחאות ס"א וז"ל וגם בפת ששייר בלילה למאכלו חוזר וזוכה בו דמשמע דמבטל לה בלילה וכן באשר"י דף קכ"ח ריש ע"ד כמ"ש בס"א:

והר"ר פרץ כו' כתב ב"י דלא חמיתיה משום שאינו יכול לבטל מה שראה שהרי אנו רואים שהוא משמר אותו יפה וחוזר וזוכה בו וכבר הוכחתי שרבינו אינו סובר כן: