ור"ח פסק טבילה בזמנה מצוה הלכך מצוה כו' וא"ת מאי זה הלכך דכתב רבינו הלא זה הוא בעצמו כתב ר"ח וי"ל דאתא לאשמועי' דאפי' לנשי דידן דאיכא למימר דטבילתן בזמנה לאו מצוה כיון דמדאורייתא א"צ לישב בימי נדותה אלא ו' והוא לכך כתב כיון שאינן מתעכבות אלא מפני תקנות חכמים מקרי בזמנה ומצוה הוא ב"י וצ"ל לפי' אף שרבינו לא הזכיר זה כלל דאיירי מנשי דידן מ"מ רימז זה באמרו הלכך מצוה לטבול מיד אחר ימי ספירתה דהא איירי מנדה וכתב ימי ספירתה והיינו דוקא נשי דידן שסופרין ז' נקיים ג"כ לנדתן אבל ל"נ כפשוט וכמ"ש בפרישה ולפי' ב"י לשון הלכך עדיין לא נתיישב דממ"נ אם אינו פשוט ממה שאמר לא נופל עליו ל' הלכך אלא הול"ל וגם נשי דידן צריכין לטבול מיד וק"ל:

(ור"ת היה אומר כו' ובשבת אסרה ר"ת לטבול ביום משום דתרי קולי לא עבדינן להרחיק חפיפה מטבילה וגם לטבול ביום עכ"ל בתשובת סימן תתקל"א רש"ל עכ"ה):