אבל בעל התרומות כתב כו' אבל מין בשאינו מינו אפילו יבש ביבש צריך ששים משמע דבששים מיהא בטל אפי' בשאינו מינו ואפי' כזית ולפי זה צריך לחלק בין כזית לשאינו מינו דשאר איסורין למשהו דשרץ וכמ"ש בסימן ק"ד בשם מ"ו ואפשר דגם הכא מיירי דוקא בשאינו כזית וכמ"ש רבינו כגון שנפרד לחתיכות דקות ומילתא דמסתבר הוא דאם הוא גדול בכזית ודאי מכירו וזורקו לחוץ:

ואם בישל התערובות כו' כתב הרשב"א שכל אחד ואחד מותר בפני עצמו ז"ל ב"י כ"כ בת"ה בתחלה ובתשובה כתב שתמהו עליו למה כתב כן הרי בכל אחד יש מטעם האיסור אם היה אפשר למיקם אטעמא והשיב בזה צדקת וכבר צויתי לתקן כן עבר ובשלן כאחד אפי' לאכול כל אחד בפני עצמו אסור שהרוטב בנ"ט ונבלע בחתיכות אע"פ שמין במינו אין טעם האיסור נרגש מ"מ כיון שכנגדו במין שאינו מינו נרגש החמירו ואסרוהו מדבריהם עכ"ל וכ"כ בת"ה שלפני וכ"כ בת"ה הארוך עכ"ל ב"י: