נשתברו ידי הבהמה כו' כשירה כתוב בהגהות אשיר"י דהא דמכשרינן כשנשתברו ידי הבהמה היינו דוקא כשלא עברה המכה לצלעות שאם עברה (דהיינו שנצרר הדם מעבר לצלעות כדבסמוך וכן הדין בנשמט כ"כ הג"א בפרק בהמה המקשה ד"מ עכ"ה) או יש לחוש לריאה שלא תינקב:

והאבר עצמו אסור כשנשבר וצריך לשייר מעט מן המותר עם האבר האסור וכן בעוף סא"ז מורי:

וי"א שאם נשבר עצם השלישי חוששין כתב רמ"א (כ"כ או"ה כלל נ' ודלא כמהרי"ק ד"מ עכ"ה) דאם נמצא שבור ואין ידוע אם קודם שחיטה נשבר או לאחר שחיטה יש להכשיר מכח ספק ספיקא אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה דילמא לא נקבה הריאה ובנשמט פסק רמ"א דאסור מספק דילמא קודם שחיטה נשמט ובודאי ניקב (ובד"מ כתב הטעם דספק השני שמא לא נקבה הריאה אותו ספק הוא מחמת חסרון ידיעתינו שא"א בקיאין בבדיקה ע"פ אינו ס"ס גמור ולקמן סימן נ"ז יתבאר שזה לא מקרי ספק. וכתב עליו א"א ז"ל בהגהות לד"מ אמנם ל' סימן נ"ז יתבאר דלעניין ס"ס לא בעינן בדיקה א"כ חסרון ידיעתנו אינו מזיק לענין ס"ס וע"ל עוד ע"ש עכ"ה):

חוששין שמא ניקבה הריאה וצריכה בדיקה וכתב האגור דאם נשבר הגף סמוך לגוף פחות מברוחב גודל שהוא טריפה שאנן לא בקיאינן בבדיקה וכ"כ בתרומת הדשן סימן ק"ע ומהרי"ק בשורש ל"ח ע"ש ובית יוסף התיר יותר ונהגינן להטריף כשנשבר סמוך לגוף ברוחב גודל מ"ו. ואין חילוק אם עוקץ בשבירה או לא מאחר שרחוק מהגוף רמ"א. וכתב שאם רואין שנצרר דם מעבר לצלעות טריפה גם בבהמה אבל אין חוששין לזה וא"צ לבדוק ולראות אחר זה ע"כ. ופשוט הוא דאם היה העוקץ נכנס בתוך אגודל סמוך לגוף אע"ג דהשבר יותר מאגודל מגוף דטריפה וק"ל: (הג"ה עיין בהגהות דרכי משה מה שהקשה ומפרק א"א ז"ל בדין שמביא בשם ת"ה והרשב"א אם נחסר א' מהצלעות או אם יתירה חוליא אחת כו' ומביא אותו רמ"א בהגהות לש"ע ג"כ ע"ש עכ"ה):