בזה הענין. ר"ל בהרחקת ההגשמה: דברה תורה כו'. ר"ל כשתורתנו הקדושה דברה מהאל ית' דברה במלות משותפות כדי שיקחום המון ב"א הפחותים כפי שעור הנחתם וחולשת ציורם ויקחם השלם שכבר ידע כפי פי' המלות ההן האמיתי, המשל בזה כשדברה תורה עיני ה' יד ה' והדומים להם יקח המין ב"א הפחותים אלו במלות המורות כפי ענינם הראשון על הגשמות ויחשבו שהוא ית' גשם חלילה וכשיעיין האיש הנבון יניח פירוש המלות ההם המורות על הגשמות כפי ענינם הראשון ויקחם כפי ענינם האחר המסלק ענין ההגשמה. וזה הפרק הוא שורש גדול לכל הפסוקים שדברו מענין הש"י שדברו בו בשמות משותפים המורים הגשמות כפי הדעת המשותף תחלה עשו זה כפי המון ב"א הפחותים שלא יוכלו להשיג מציאותו. יתברך מזולת שלא יחייבו לו ההגשמה לו יתב' והנביאים כלם רצו יותר לאמת מציאותו ית' אע"פ שלא ישיגוהו ההמון אלא כשחייבו לו ההגשמה יותר משיכפרו במציאות העלה הראשונה וע"ז סבב הפרק. ואע"פ שבפרק ל"ה מזה החלק אמר ענין סותר לזה שאמר שם שצריך לחנך הנערים והנשים שהש"י אינו גשם, זה אינו סתירה כי בזה הפרק מדבר בכללות התורה ובכל המון העם ובפרק ל"ה אמר שאנחנו כשנלמד להם מציאות השם ואחדותו צריכים אנו ליישב להם הרתקת ההגשמה אחר אשר ידעו עציאותו יתברך בדרך קבלה הן באיזה צד שידעו:

ולא בשינה. ר"ל אע"פ שהפסוק אומר עורה למה תישן ה' הוא על דרך התימה כלומר למה תהיה כישן לא שיתואר לו יתב' תישן ה':

והמורגל. ר"ל אעפ"י שאינו טוב גמור אלא מצד ההרגל:

ומה שהוא כנגדו, ר"ל שאינו רע גמור אלא שירחיק מענין שיחשוב שיגיע לו רע ממנו כמו שירחיק השה מהזאב:

במעט הרחבה כמו שעשינו. ר"ל לאותם אשר לקחו עצמם בשלמות האנושי בארנו זה הענין במעט הרחבת ביאור כמו שעשינו בזה הפרק: