Efodi on Guide for the Perplexed, Part 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כאשר החל ראש הפילוסופים וכו'. ר"ל זה עשה אריסטוטלו"ס בספר השמים והעולם:
וכן נאמר אנחנו. ר"ל בכמו זה התנצלות שעשה אריסטוטלו"ס מלה במלה כן נעשהו אנחנו בעשותנו באורים על ענינים עמוקים מעניני האלהות ומעניני המעמד הנבחר:
כי צריך לאדם וכו'. ר"ל ובדין היה שינצל אריסטוטלוס על עצמו ואנחנו על עצמינו מענין ההריסה כי הוא עיון גדול וסכנה גדולה. לכן צריך לאדם שלא יהרוס לדבר וכו':
לזה הענין העצום, ר"ל חכמת האלהות, שירגיל עצמו בחכמת רוצה לומר שצריך שידע תכונת טבעי חכמת האלהות והם שלש חכמות ורמז בזה המעמד הנבחר באמרו והיו נכונים לשלשת ימים שהוא רמז לשלש חכמות:
ויזקק מדותיו, זה רמז לאמרו וכבסו שמלותם:
וימית תאותיו ותשוקותיו. ר"ל זה רמז לאמרו אל תגשו אל אשה: הנראה מפחדו להסתכל, ר"ל שהשגתו הראשונה היתה על ידי מלאך והוא באמצעות הכח המדמה כמו בשאר הנביאים ולזה הגיע לו פחד מצד הצורה המדומה הנמצאת בדמיונו לבד לא חוץ לנפש כמו שיקרה לנביאים רבים שיפחדו וירתעו כל איבריהם. או נוכל לפרש כפשטו שהיה מתפחד מהאור הנברא חוץ לנפש על הסנה:
כי זה גמול הסתירו פניו. ר"ל באמרם בזכות ויסתר זכה לקלסתר פנים:
אמנם אצילי בני ישראל. ר"ל שלא לקחו הדברים ראשון ראשון לפיכך הרסו וכו':
והשיגו אבל השגה וכו'. ר"ל שהשיגו מציאותו יתב' אבל נתבלבלו בהשגה ההיא כמו שנבאר בסמוך:
כי כלל המאמר אמנם הוא לדקדק וכו'. ר"ל כי כלל כל המאמר והוא אמרו ויראו את אלהי ישראל לבדו ולא יאמרו ותחת רגליו הייתי מבין מן המאמר ההוא שהפסוק בא להודיענו שהם השיגו מציאותו ית' ובזה לא היה שום שגיאה ולא היה הפסוק ההוא מתאר לנו איכות הראיה וזהו אמרו לא לתאר איך ראו אבל עכשו שאמר הפסוק ותחת רגליו בא להודיענו איכות הראיה שכללה מן הגשמות מה שכללה. פ"א לפי זאת הנוסחא ר"ל כי כלל המאמר והוא אמרו ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו בא לדקדק ראייתם שהיתה מבולבלת ומשובשת לא שבא לתאר לנו שהם השיגו מציאותו ית' מבלי עוות ושינוי כי אלו היה כן לא היה אומר הכתוב ותחת רגליו אלא ויראו את אלהי ישראל לבד ואמרו לא לתאר איך ראו כאלו יאמר לא להגיד לנו שהם השיגו. ויש נוסחא אחרת והיא זאת כי כלל המאמר אינו רק לדקדק עליהם וכו' ופירושה כי כלל המאמר והוא אמרו את אלהי ישראל ותחת רגליו אינו בא בלבד לדקדק עליהם תוכן ראייתם ולא שנאמר שבא לתאר איך ראו לא כי אלא שבא לתאר לנו הראייה ואיכותה. והטעות שטעו אלו האצילים לפי דעת הרמב"ם ז"ל רבי הסברות, יש מי שפירש שהשיגו שהשכל הפועל היא עלה קרובה לחמר ראשון ומניע ובזה כללה מן הגשמות כי השכל במה שהוא שכל לא יניע החמר, ויש מי שפי' שהם השיגו שהוא יתב' יניע החמר הראשון בלי אמצעי ובזאת הסברא כללה מן הגשמות בו ית'. והפי' הנכון הוא שהם טעו והשיגו שהוא ית' כח בגלגל השמש חלילה וזהו אמרו ויראו את אלהי ישראל שהיה כח בגלגל השמש. ותחת רגליו, ר"ל מסובביו שהוא גלגל הירח היה לבנת הספיר והוא החמר הראשון וזהו הגשמות שכללה זאת ההשגה:
ואם היה זה בדינם. ר"ל באצילי בני ישראל:
וגם הכהנים. ר"ל האנשים המעיינים שירצו לגשת אל י"י והיא החכמה האלהות וידע מציאותו ית' יתקדשו בשאר החכמות הקודמות פן יגיע להם נזק בשכלם כמו שהגיע לאצילים ועל זה הורה כל הפרשה הנאמרת במעמד הר סיני והבן זה:
מפני זה פעולותיהם ונטו וכו'. ר"ל מפני שטעו בהשגה נתבלבלו הפעולות השכליות המגיעות מהם ונטו לחייב ההגשמה במה שהוא יקר ממנה והוא האל ית', והנה אמרו ויאכלו וישתו שרומז הגשמיות והנאות גופניות. וי"מ שמצד בלבולם החזק הגשמי נטו להנאות גופניות ויאכלו וישתו בפעל יותר מן החק הראוי:
בקצת פרקי זה המאמר. רוצה לומר בפרק כ"ח מזה החלק. ומהחלק השני פרק כ"ו. ומהחלק השלישי פרק ד':
לאורים ברואים אם מלאכים או זולתם. הוי יודע כי כשידבר הרב מאור נברא הוא אחד משני דברים, אם שימצא הענין ההוא חוץ לנפש מאיזה הויה כמו עץ או חשך ובכלל אי זה ענין אסר, או שימצא בכח המדמה לבד והוא הנמצא בדמיון הנביאים לבד. ור"ל בזה האור הנזכר בזה הפרק הוא מהענין הראשון הנמצא חוץ לנפש:
ואמרו אם מלאכים וכו'. ר"ל שתקרא האור ההוא מלאך כי כל כח יקרא מלאך או אי זה שם שתרצה אין היזק בזה. ולי נראה אם שיהיה האור ההוא על צורת מלאך כמו שיחקוהו בני אדם או על צורה אחרת אין היזק בזה לפי הדת. ואחר אשר באר אלו הענינים בזה הפרק חזר לדבר בעניני מעשה בראשית: