ויראה שידיעת אמתת חיוב זה, ר"ל שמי שיחשב שהוא חכם יראה שידיעת אמתת חיוב התאחדות המשכיל והשכל עם המושכל הוא ענין יבצר מן השכלים האנושיים שאי אפשר לפי דעתם שיושג זה, וזה שקר כי הוא ענין יבארוהו הפילוסופים:

כי כל שכל פעלו, ר"ל כי עצמות המשכיל הוא עצמות השכל:

ואין השכל בפעל דבר, ר"ל שאין המשכיל בפעל דבר אחד והפעולה שלו אשר הוא השכל דבר אחר:

ולא תחשוב כי השכל בפעל, ר"ל לא תחשוב שהמשכיל בפעל יהיה דבר אחד נבדל מן ההשגה אשר הוא השכל והמושכל כמו שבאר למעלה וכו':

הוא שני דברים, עכשו בוחן הרב להבדיל השכל עם המושכל כאשר הם בכח כאשר התאחד בפועל בעת ההשגה ואחר זה יבדיל המשכיל ג"כ משניהם:

כי כל מה שיש לו פעל וכו'. בא הרב לבאר יותר שהמשכיל הוא השכל והמושכל כאשר הם בפעל ואמר שכל דבר שיהיה פועל ענין אחד והפעל נמצא הנה יחוייב שימצא הפועל, וכן נאמר הנה שהמשכיל בפעל נמצא אחר שהמושכל הפעול ממנו נמצא וא"כ המשכיל הוא המושכל כאשר הם בפעל בבחינת פעלו המושכל:

נושא סבל הכח ההוא באדם, ר"ל הנושא לפי הר"ם ז"ל הם הצורות הדמיונות אשר הם עצמם סבות מושכלות בהכרח, או אפשר שיהיה הנושא מן ההכנה הנפשית המרגשת כדעת אלכסנדר וכן כתב ה"ר לוי בן גרשם:

אבל בחק כל שכל, ר"ל בחק השכלים הנבדלים: ובנו ג"כ, ר"ל במין האנושי:

פעמים יהיה לו מונע מפעלו, ר"ל כי כן רצה הרב כי בשכל הפועל אע"פ שאין לו מונע מעצמו יש לו מונע מזולתו אבל בו יתעלה אין שום מניעה לא מעצמו ולא מזולתו אלא מפעלו:

ואין הבנת זה הענין מכוונת עתה, ר"ל וזה רומז לבריאת העולם, כי השכל הפועל אין מונע לו מצד עצמו אלא מצד המקבל שאינם מוכנים לקבל הצורה ההיא ואם כן השם יתברך אין מונע לו כלל כי קודם בריאתו מה שברא לא היה שם מקבל ואם מניעת פעולתו לא היתה מצד המקבל כי לא היה שם מקבל, אם כן יתחייב מזה שתהיה המניע מעצמו ויהיה בו דבר יסלק ממנו המניעה ההוא ויהיה יוצא מן הכח אל הפועל, וזה שקר בחקו יתברך לפי מה שאמר הרב, הוא שאף בשכלנו שכל אדם השכל והמשכיל והמושכל הם דבר אחד כשהם בפעל. יש מקום עיון כי באלו המושכלות ההיולאניות אי אפשר שיהיה המשכיל עם המושכל אחד מכל הפנים מצד ההיולאניות:

ואין מונע לו מן ההשגה, בזה יש לעיין כי כמו כן השכל הפועל אין לו מונע מן ההשגה לא מעצמו ולא מזולתו: