ולא תרחיק היותם מונים, ר"ל מה שאמרו חז"ל שערבות היא למעלה מהשבעה אם כן אם יהיה אפשר שיהיו הגלגלים יותר לא יהיה ערבות למעלה מכלם, לכן אמר הרב ז"ל שאע"פ שהם אינם מונים מספר הגלגלים כי אם שבעה כונתם הוא מנין הכדורים ושערבות הוא למעלה מכולם לעולם:

ואמרם שוכן עליו הראו שהוא יתעלה, ר"ל שמלת בו מורה חמריית יותר ממלת עליו אע"פ שמלת עליו גם כן אינו מורה הבדל גמור מן החומר כי כבר אמרנו למעלה בפרק ט"ו שמלת עליו הוא כפי המשל הנשוא:

שאי הרוכב ממין הנרכב, ר"ל כמו שהרוכב אינו ממין הנרכב ככה האל יתעלה הרוכב ערבות אינו ממין ערבות כי ערבות הוא גשם והוא יתעלה אינו גשם:

והוא מעון עולמו ואין עולמו וכו', ר"ל שהוא יתעלה נושא העולם על צד שהמציאות כולו נתלה בו יתברך כמו שבארנו בפרק שלפני זה, ואין העולם מעונו ר"ל שהוא ית' אינו נסמך על גשם ואין כח בו חלילה:

איך בארו יחסו יתברך לגלגל, ר"ל איך בארו שהוא בלתי נסמך אל גשם ואינו כח בו ושהוא יתעלה מניע גלגל ערבות על צד שהוא כלי לו:

כי כל מה שתמצא לחכמים, ר"ל מה שאמרתי שכל המציאות מונהג מכח ערבות וכשנמצא רז"ל שאמרו בשמים הפלונים כך כלומר שבו טל או גשם, שלא תחשוב שיהיו בו גשמים אחרים זולת השמים אבל כונתם שהכחות כולם נשפעים מגלגל ערבות, וזהו שאמר הרב הראיה על מה שאמרתי וכו':

אינו טל כפשוטו, ר"ל כי הטל רומז לצורות החלות בחמרים:

איך אמרו בזה שבו, ר"ל שאמר שכל אלו הכחות הם נאצלות מגלגל ערבות שהם בו ולא אמר עליו, כי אילו אמר עליו היה מורה שאלו הכחות באות בעצם בלי שום אמצעי ממנו יתעלה לפיכך אמר בו שהם באות בעצם ובראשונה בגלגל ערבות:

וכאלו הם הגידו שאלו הדברים, ר"ל שרז"ל הגידו לנו שכל עניני העולם השפל הם לפי כחות הנאצלות מערבות:

ואמנם הם מן החיים ההם, ר"ל שהחיים השפלים הם חיים שמימיים משוער שעור אלהי:

כי הנשמות הנשארות אחר המות, ר"ל והם נשמתן של צדיקים שאמר באגדה:

הוא כח והכנה. ר"ל שמלת ונשמות שהזכירו באגדה ר"ל הצורה האנושית והוא כח מוכן לקבל המושכלות העיוניות כלוח מוכן לכתיבה לדעת הרב ז"ל וזהו המכונה במלת ונשמות:

ולא הנשמה ג"כ ההווה הוא הרוח. ר"ל שמלת ורוחות הנאמרת באגדה אינה אחת עם מלת הנשמות כי הנשמות הם הצורה האנושית כמו שביארנו ורוחות הם הרוח החיונית:

אמנם הנבדלות הם דבר אחד. ר"ל הדבר הנשאר מן האדם אחר המות והוא ענין זולת ההכנה הוא המושכלות הנקנות, והם מה שרצו באמרם נשמות של צדיקים ר"ל המושכלות הנקנות לא דבר אחר, ומזה הפרק מבואר דעת הרב בענין הנפש שאינה רק הכנה כדעת אלכסנדר וכמו שגלה בפרק מ"א מזה החלק: שתוף רוח. ר"ל שמלת רוח יאמר על הרוח החיונית:

באלו השמות. ר"ל נפש ורוח:

על היות אלו הדברים המנויים בערבות. ר"ל שרז"ל הביאו ראיה מפסוקים על היות הדברים המנויים למעלה שהם בערבות ואמרו והיכן מצינו שצדק ומשפט מיוחסים לערבות באמרו צדק ומשפט מכון כסאך, וכסאו הוא ערבות:

וכן הביאו ראיה על השאר כו'. ר"ל והביאו ראיה על שגנזי שלום וגנזי ברכה מיוחסים לערבות מצד שמצאו רבותינו פסוקים נאמרים עליו יתברך באמרם גנזי שלום מנא לן דכתיב ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום גנזי ברכה מנא לן דכתיב ישא ברכה מאת ה', א"כ רבותינו ע"ה היה להם די כשרצו להביא ראיה שהם בערבות כשמצאו פסוקים שנאמרו עליו יתעלה כי ערבות הוא כלי לו יתעלה כמו שבארנו, ועל זה אמר הרב והבן זה, ר"ל שתבין ותרא' הגמרא שהפסוקים האחרים הם מיוחסים לו יתעלה לבד ואעפ"כ הביאו ראיה שהם בערבות מצד שהוא כלי לו ית' כמו שבארנו, וכן פי' הרב ר' שמואל אבן תבון באגדה:

ובפרקי ר' אליעזר אמרו כו'. מפני זה הביא הרב ז"ל זאת המימרא לפי שהיא מיחדת ומבארת כי השי"ת מניע גלגל ערבות כי השאר מימרות שהביא הרב הביא שמים בכלל אבל בכאן ייחד ופירש ערבות:

והבינם גם כן. רצה להורות כי הוא יתעלה מניע גלגל ערבות:

ודע כי כלל. עכשיו יעורר לעניני מעשה מרכבה ולמה נקראת מרכבה:

לפי מה שנאמר. ר"ל שאמרו רז"ל שכסא הכבוד נושאים אוחו ד' חיות ר"ל ד' כדורים:

ואי אפשר מבלתי הערות אחרות. ר"ל א"א שלא יעורר הערות אחרות בעניני מעשה מרכבה בתחלת חלק שלישי:

ובגאותו שחקים. ר"ל ובגאות השם סבב השחקים כלם וזאת היא הגאוה האמתית. פ"א שמלת גאוה שבה לגלגל ערבות שלו גאות על כל הגלגלים:

שהיא הגדולה שבראיות. ר"ל שבתנועות הגלגל היומי יתבאר מציאות המניע והוא האל ית':

והבינהו. ר"ל וזהו רמז כי מצד נצחית תנועתו יתבאר מציאות המניע: