נקודת מרכזו כדור הארץ. ר"ל שנקודת מרכז גלגל ערבות הוא כדור הארץ:

ר"ל כי כל כדור מהם. ר"ל מה שאני אומר שאין מהירות ואיחור בהם כונתי כי כל אחד מהם אינו עושה תנועה ממהרת פעם ופעם תנועה מאוחרת אבל תנועה שוה דבקה, אמנם יש גלגל שעושה תנועה מהירה יותר מגלגל אחר:

ואופני תנועתו. ר"ל לאותו צד אשר הוא מתנועע אליו כי כל זמן עושה תנועתו מן המזרח למערב או מן המערב למזרח לא שיעשה פעם תנועה מהמזרח אל המערב ופעם אחרת מן המערב אל המזרח:

מהם מי שמרכזו מרכז העולם. רוצה לומר כמו גלגל ערבות וגלגל הכוכבים הקיימים וגלגל הלבנה, רבי אברהם הקשל"ר ז"ל:

שיהיו פחות מי"ח כדורים. ר"ל והם אלו שבתי צדק מאדים לבנה כוכב, וגלגל יוצא לכל אחד ואחד הרי עשרה, ונוגה וחמה ושני גלגלים יוצאים לכל אחד ואחד הרי ו', וגלגל ערבות וגלגל הכוכבים הקיימים הרי שנים, נמצא בין כלם י"ח גלגלים בלא ספק:

אם יש שם גלגל הקפות כו' יש בו עיון. אמר זה כפי חכמת התכונה אמנם כפי שרשי חכמה הטבעית הנה הוא נמנע כי לא תהיה התנועה ההוא מן המרכז ולא אל המרכז ולא סביב המרכז:

והוא מונח עם טבעו. ר"ל שכל זמן יעמוד במקומו הטבעי לפי טבעו אם לא יכריחנו מכריח להוציאו ממקומו:

כי הנה יש בו זאת ההתחלה. ר"ל שהנה יש בגשם התחלה והיא צורתו הטבעית אשר בעבורה יתנועע הגשם לשוב למקומו הטבעי כאשר הוסר ממנו בסבת אי זה מכריח:

ואין בו התחלה שינוח בה. ר"ל שאין בגשם זאת התחלה והיא הצורה הטבעית כדי שינוח במקומו, כי כשעמד הגשם במקומו הוא נח אין סבת מנוחתו הצורה הטבעית אלא ההיולי כי כל המקומות ביחס אליו שוים אבל סבת תנועתו למקומו הטבעי הוא בעבור צורתו:

ולא שיתנועע בה על בלתי יושר. ר"ל שזאת ההתחלה אינה מצד שיתנועע הגשם על בלתי יושר אבל זאת ההתחלה היא סבת התנועה הישרה וילך הדרך היותר קצר שיוכל כשישוב למקומו הטבעי במהרה, כי אילו היה עושה התנועה בלתי ישרה לא היה הולך אל מקומו הטבעי:

אבל הגופים ההם. ר"ל הגלגלים הנזכרים:

תתחדש ביסודות מפני זה תנועה הכרחית. ר"ל מצד תנועת הגלגלים ישפעו כחות על היסודות ויתנועעו בעבור הכחות ההם ממקומם הטבעי בהכרח, או אפשר שבתנועת הגלגל תנועתו המהירה יתנועע בהכרח החלק מהאש הדבק לסבובו והחלק ההוא יניע חלק אחר ויגיע פעולתו לבטן הארץ וכן הוא האמת:

הקיטורים. רוצה לומר האידים:

וכל ההווה נפסד. רוצה לומר וכל מה שהוא הווה נפסד אמנם יתהוה מן היסודות:

אברים ראשיים. ר"ל והם הכבד והמוח והלב:

תחת יד הראשים. רוצה לומר האסטומכא והמעים וזולתם:

והוא התחלת כל תנועה שתמצא כו'. ר"ל שהלב היא התחלת כל תנועה שימצא בגוף כי שאר האיברים הראשיים אינם ראש במוחלט אלא שהם כלים להראות פעולת הלב בהם הפך מה שהניח גאלינוס:

התחלתה נפש הגלגל. ר"ל בנפש הגלגל השכל הפועל אשר הוא עלול מהשכל המניע הגלגל, ואריסט"ו באר בי"ו מספר ב"ח שהמחוייב הוא שיהיה פועל אחד בנפש הצמחים ובב"ח הוא שכל פשוט וקראוהו נפש הנאצלת מה גרמים השמימיים, ופילוסופים אחרים יקראו הנפש ההיא שכל הפועל והכל ענין אחד במספר, וכתב מאיסטר"ו ליאו"ן ז"ל בספר מלחמות ה' שמפני זה אמר אריסט"ו נפש הנאצלת מהגרמים השמימיים ולא אמר שכל הפועל, לפי שידוע הוא שהשכל הפועל הוא המהוה אלו הנמצאות השפלות ונותן להם צורה המיוחדת לכל אחת ואחת ומחוייב הוא שיהיה השכל הפועל נאצל מהגרמים השמימיים לפי שהדבר האחד בעצמו לא יהיה לו שני פועלים, והתבאר שהגרמים השמימיים הם נותנים המזג וההויה א"כ מחוייב שיהיה נותן הצורה נותן המזג וזהו השכל הפועל אשר הוא נאצל מן הגרמים השמימיים, ר"ל ממניעיהם אשר הגרמים השמימיים נותנים המזג וההכנות, כי הוא יתעלה בלתי אפשר שישפיע מהגשם שכל, וא"כ מצד שזאת הצורה הנותנת הצורות היא צורה נאצלת מן הגלגלים ר"ל ממניעיהם מזאת הבחינה קורא הרב המורה השכל הפועל נפש הגלגלים כאשר עשה הפילוסוף בספר ב"ח כמו שביארנו, וזהו שאמר הרב התחלתה נפש הגלגל ר"ל שמניע הגלגל היא התחלתה וסבה לשכל הפועל שיקנה אלו הצורות הטבעיות השפלות, וכשיהיה הענין כן יהיה בגשם האחד אשר הוא פועל אחד במספר פועל אחר והוא הגלגל עם מניעו, כי בבחינה מה ראוי שיקרא הענין אחד כי המניע היא כצורה לגלגלים. ויש לפרש התחלתה נפש הגלגל שרוצה לומר הגלגל הוא המכין החמרים כלם להקביל הצורות והם הצומח והחי והמדבר, לא שירצה לומר שהגלגל יקנה הצורות כי המקנה הוא השכל הפועל, וכן דעת הר"ן נר"ו:

הנמשכים אחר יושרם והקפם. ר"ל שהאור והחושך נמשכים כשהשמש הוא ביושר על הארץ ואז ימשך האור וכשהשמש מקיף הארץ תחת האופק ואז ימשך החשך:

כי זה המין מן הציור כו'. ר"ל שזה הציור והוא היות העולם בכללו כחי אחד הוא מועיל אל היות השם ית' אחד כי כבר התבאר שמן האחד לא יצא רק אחד, ויתבאר ג"כ שהוא יתברך אחד בעבור היות כל העולם אחד ומתיחד אל צורה אחת פשוטה וכל החלקים הולכים מהלך השלמות והצורה לקצת:

בזה המציאות המיושב אשר דברנו בו. ר"ל אחר הנחת העולם על טבעו א"א שימצא קצת מבלתי קצת, וז"א המציאות המיושב, אמנם כשברא השי"ת העולם אז היה אפשר שנמצא קצת מבלתי קצת:

והרבה פעמים יקראוהו טבע. ר"ל והיא הנפש החיונית:

מדת מה שאפשר לשמרם. ר"ל והוא הזמן המוגבל לו לחיות כפי מזגו והרכבתו:

קצת אישי העולם. הם הגלגלים:

זה הכח יש בו עיון אם הוא במצוע הגלגל אם לא. ר"ל זה הכח המנהיג הנמצא בעולם בכללו ויקשור קצתו בקצת אשר אין ספק שזה הכח בא ממנו יתעלה יש בו עיון אם הכח בא ממנו יתעלה באמצעות גלגל ערבות ויהיה כלו לו ויתחייב מזה שיניעהו, או שנאמר שזה הכח בא ממנו יתעלה בלי אמצעות גלגל ולפ"ז לא יניע השי"ת גלגל ערבות:

ומראהו. ר"ל מראה פני אדם שהם מתחלפים קצת מקצת:

לפי רוחב המין. ר"ל לפי רוחב המזגות המין:

אע"פ שא"א מבלעדיהם. ר"ל להכרח החומר:

עומדים במין לא באיש בליחות הארבעה. ר"ל שהליחות הארבעה אינם עומדות באיש כי כבר יפסד איזה חלק מהן ויתהוה אליהן איזה חלק וא"כ הפרט שלהם אינו קיים באיש אלא במין. פ"א שהליחות הארבעה אין להם מציאות פשוט כי אם מורכב, המשל שלא תמצא שחורה או אדומה פשוטה אלא מורכבת וא"כ אינם עומדות פשוטות באיש אלא שהם נמצאות במין מצד היותם מורכבות:

ועמידתו מדת עמידתו. ר"ל שיהיו הימים הטבעיים הראוים שיחיה מצד מזגו והרכבתו:

להפסדו ואבדו, ר"ל שהם בעצמם מחייבות שיהיה נאבד ונפסד קודם זמנו הראוי לו למות:

מסוג משיכתו. רוצה לומר שימשוך אדומה או שחורה נפסדת אחר שהאדומה או שחורה הוא מסוג מה שימשוך האבר ההוא:

יותר ממה שצריך, ר"ל או ימשוך כמות יותר ממה שצריך:

בשאר הכחות הארבעה, ר"ל כמו מה שיקרה מכח המשך כך יקרה משאר הכחות אשר הם ארבעה עם הכח המשך:

אם יהיה לו עתת הערת חמום, ר"ל שיש שם קצת בעל חי שיהיה נזקק עם נקבה מבלתי שיקדם לו הערת חמום:

עד שיעשה לו דברים, ר"ל עד שיעשה לו איש אחד ממינו דברים שלא יוכל הוא לעשותם:

ומפני זה נמצא בו זה הכח הדברי, ר"ל מצד שהרכבת האדם והמזגותיו הוא היותר דק ונכבד שיוכל להיות הוכרת מצד טבעו שיהיה בו הכח הדברי כדי שיוכל להשמר מן הנזקין ושיעשה התחבולות שלא יתפעל מן הזמן בזמן הקור והחום כי לולא נמצא בו זה הכח היה אובד לשעתו כמו שבארנו:

לא תובן אמתתו בתחלת הדעת המשותף, ר"ל שלא תובן אמתת הכח השכלי בתחלת הדעת והוא המושכל הראשון, ר"ל שהבנת זה הכח אינה מהמושכלות הראשונות כמו שהוא בשאר הכחות הטבעיות:

המניע לאבריו הראש הראשון, ר"ל שהוא ית' מניע האבר הראשון והוא לערבות אשר נתן בו כח ההנעה לזולתו עד שינהיג הש"י כל מה שזולתו בגלגל ערבות כי הוא סבת כל התנועות:

בטול הענין ההוא, ר"ל בטול תנועות ערבות:

ובדבר ההוא, ר"ל שהדבר המנהיג והמניע כל זה המציאות הוא ית':

כל מה שירחיק ממנו מן האברים, ר"ל שכל אותם האברים שירחיקו מן הלב לצד הרגלים הם פחותים מאותם שהוא סמוך לו:

חבור נעלם ממנו, ר"ל שהחבור וההקשר ההוא הנכבד יעלם מן המין האנושי:

כי המופת יעמוד. ר"ל מפני מה כחות ב"א מקצרות מזה החבור וההקש הנכבד כי המופת בא על כי הש"י נפרד מן העולם בכל צד:

והנקותו ממנו, ר"ל שאינו מניע גלגל ערבות ומצד אחר יש מופת על שהש"י עושה מציאות ההנהגה וההשגחה לעולם בכל חלקיו ואפילו הדק הפחות ואם הוא ית' מנהיג זה העולם בכל חלקיו יתחייב שיניע גלגל ערבות, וא"כ אנחנו בין ב' המקבילים ישתבח מי שנצחנו שלמותו, ובאמת כן הוא שהש"י מניע גלגל ערבות, וזה שאמר למעלה בזה הפרק זה הכח צריך עיון אם הוא במצוע הגלגל אם לא:

יחס השכל הנקנה הנאצל. ר"ל שהשכל הנקנה הוא נפרד ונבדל מן האדם בכל מין ממיני ההבדל ואינו כח בו וא"כ היה ראוי לדמותו ית' לשכל הנקנה:

ויהיה דמיון הכח הדברי. ר"ל והיה ראוי שהיה הכח הדברי דמיון לשכלי הגלגלים:

אמנם ענין שכלי הגלגלים. ר"ל אמנם מפני זה לא עשינו זה הדמיון מפני שענין שכל הגלגלים וענין המושכל הנקנה הוא ענין עמוק לא נתבתר אמתתו אלא אחר העיון לפיכך לא עשינו זה הדמיון אלא ממה שהוא מבואר אין ספק בו:

שמענה ואתה דע לך. ר"ל תקבל הענין בקבלה ואח"כ תחקור בענין אם הוא כן כי באמת כן תמצא הענין בלא ספק: