כאלו הוא סעיף וכו'. ר"ל מצד שמופתי הרחקת הגשמות נתלה במופתי הייחוד נתחייב מזה שיהיה המופת הזה יותר חלוש מצד שהוא בנוי על טענות חלושות:

וזאת ההרכבה תבאר. ר"ל שההרכבה מבארת המנע בחק השם יתעלה תשלום מציאותו בעצם אחד:

כל עצם פרדי מהם. ר"ל שיהיה בכל עצם ועצם תאר האלהות כמו שאמר בהקדמה החמישית שמה שימצא למורכב ימצא לעצם בהכרח:

או יתוקן בו כו' עצם אחד וכו'. ר"ל שתואר האלוהות יהיה לעצם כמו שאמרו במקרה הנפש שהיא בעצם אחד:

גשם אחד מדובק. ר"ל מורכב מחומר וצורה:

והקש מן הנראה והם הגשמים וכו'. ר"ל כמו שאמרו הפילוסופים בגשם הגלגל שלא יקבל הקרע וההפסד עם היות שהדמיון ידמה שיקבל הקרע, לכן נאמר אנחנו שנקח משל והקש מן הגשמים הנמצאים אתנו והם הגלגלים על הנסתר שהוא השם יתעלה, ונאמר שכמו שלא יקבל הגלגל חלוקה כן לא יקבל השם יתעלה ואם כן ראייתם בטלה:

שאין זה החומר ההוא. רצה לומר שאין החומר הראשון משותף לחומר הגלגלים אבל החומר יותר שלם ממין אחר:

ולא אלו הצורות הצורה ההיא. ר"ל ולא הצורות הטבעיות השפלות דומות לצורות עליונות:

ואף על פי שהגלגל בעל ספק בלא מרחקים. ר"ל ששם הגשם יאמר על אלו הגשמים השפלים ועל הגשמים העליונים בשתוף גמור אף על פי שהגלגל בלא ספק בעל האורך והרוחב והעומק אשר אלו הרחקים הם צורה גשמית מכל מקום הצורה הגשמית הוא דבר אחד והגשם הוא דבר אחר, כי הצורה הגשמית היא שלשה רחקים בלתי מוגבלים והגשם הוא הדבר המורכב מן החומר הראשון והצורה הגשמית שהיא ג' רחקים, אבל הגלגל עם היות שהוא דומה לגשמים השפלים בענין הצורה הגשמית, ואין דבר לצורה הגשמית זולת זה, ואמנם אינו גשם רומז בעבור הצורה הגשמית, כי הרמז בגשם והוא היותו במקום בלתי מקום הוא בעבור הצורה הטבעית, וזהו אמרו אבל בגשם הדבר המורכב וכו', שהיא הג' רחקים מכל מקום אינו דומה לגשמים השפלים בחמרם ואם כן הגשם השפלי והגשם השמימיי יאמר עליהם גשם בשתוף השם גמור:

גשם הניצוצות אצלו וכו'. כמו שהגשם המאורי השפל אינו כמו גשם כדור השמש וכו':

האור הנברא. ר"ל חוץ לנפש:

ואיך יוסתר זה הדעת העלול. ר"ל איך יבוטל ויוסתר זה הדעת העלול והוא האמנת הגשמות בו ית' באלו הדברים אשר הם נפלאים מדרכי האמת והצדק:

ואין הפרש בין זה. ר"ל שאין הפרש בין זאת הראיה שאמר שיצטרך אל מייחד בזה השעור ובין מה שאמר בהכרעת וכו':

וזה המענה בעצמו יתחייב. ר"ל כמו שאם נשאל להם שאנו רואים שהשם ית' נמצא ויתחייב שיהיה לו מכריע הכריע מציאותו על העדרו, והם ישיבו לנו שאי אפשר מבלתי הגיע בסוף לעלה מחוייבת בלתי עלולה ולא יצטרך לשום נמצא אחרון זולתו, זה המענה בעצמו נאמר להם כשיאמרו אי זה דבר התייחד השם ית' באותו שעור נשיב להם שהשעור ההוא בלתי עלול מאחר אבל הוא מחוייב לעצמותו כך בתאר כך:

ומה שקרה להם וכו'. ר"ל למדברים, ומהם ר"ל מאותם האנשים הנמשכים אחר דעתם שהם כבורח וכו':

ואבדו עלינו מופת. ר"ל שבהקדמותיהם הדבריות אבדו עלינו מופת מציאות השם יתברך ואחדותו ושלילת הגשמות'. כי לפי הקדמותיהם אי אפשר שיבואר הענין במופת אמתי צודק: