כי יש שם טבע. ר"ל כמו היות אלכסון המרובע שוה לצלעותיו:

שמציאותנו זאת. ר"ל שזה המציאות בכללו יורה על שיש מכוין:

והמאמר בחלק, ר"ל בעצם הפרדי:

אמנם השתדלתי להציעו וכו', ר"ל מה שביארנו מדרכי המדברים היה להציע דרכיהם ולהמציא הביאור מעניני ראיותיהם, לא שנאמין הראיות ההם שהם ראיות:

שהחמר משותף בין וכו'. ר"ל שהחמר הראשון משותף לכל הנמצאות השפלות עם היותם שהם משתנות ומתחלפות: ולקבל צורות אחרות. ר"ל שאחר שקבל החמר צורה חיונית תהיה הצורה ההיא מוכנת לקבל צורה אנושית או סוסיית:

לחמר שלה רוחב גדול. ר"ל שיהיו בני אדם רבים שהם מתחלפים במזגם מצד שהצורה המינית האנושית יש לה רחב גדול עד גבול ידוע:

יעשה בו דקות, ר"ל שידקדק החמר מאד מכל סיג ומכל שמרים. ומהירות תנועה, ר"ל שמצד התנועה תחמם כל גשם ומפני זה קבל החמר הקרוב צורת האש:

שיהיה החמר הזה לא במקום. ר"ל שא"א בשום צד שיהיה החמר בבלתי מקום:

או יהיה המקיף הוא המרכז. ר"ל ויהיה השקר ג"כ שיהיה המקיף הוא המרכז או המרכז הוא המקיף לכן הצטרך התיחדות בצורות מתחלפות כו':

ובזה נודע כי היסודות הד' וכו'. ר"ל שהם מסכימים כלם לתנועה אחת בסוג והיא התנועה הישרה נודע שחמרם משותף, ומצד שנמצא חלוף מה בתנועה הישרה מהם שיתנועע למעלה כאויר והאש ומהם למטה כארץ והמים נודע שהיסודות הם ארבעה:

בהיות הגלגל מתנועע מן המזרח. ר"ל והסבה שאמר בזה מצד שהתנועה יותר שלמה, והמשיל זה הענין לאדם שהוא שוכב פרקדן ישכב על צדו השמאלית ויתנועע בידו הימנית:

לכל כוכב מהשבעה גלגלים רבים. ר"ל ששבעה כוכבי לכת אינם בגלגל אחד אבל הם בגלגלים רבים כל אחד בגלגלו ולגלגלו יש גלגל אחר יוצא מרכז:

וזה המספר הגדול. ר"ל שכל הכוכבים הנראים זולתי הז' כוכבי לכת הם בגלגל אחד לבד והוא גלגל הכוכבים הקיימים:

והנה אבאר שהוא לא הרויח בזה מאומה. זה יבאר בסוף זה הפרק:

כי אשר זכרו ממהירות התנועה הכללית כו'. ר"ל כי הסבה שנתן אריסט"ו באיחור גלגל הכוכבים הקיימים הוא להיות תנועת גלגל הכוכבים הקיימים בחלוף הצד מתנועת גלגל ערבות, ומצד שגלגל ערבות יכריח בראשונה בלי אמצעי גלגל הכוכבים אשר תחתיו לעשות תנועתו המיוחדת ההפכית לתנועה היומית במהירות להיותה הפכית הצד לתנועה היומית, ומפני זה יתחייב איחור תנועת גלגל הכוכבים הקיימים, וזאת העלה היא עלה נפלאת מעולה:

יהיה יותר ממהר התנועה. ר"ל מצד שלא ינגד כל כך התנועה היומית להיותה רחוקה ממנו:

אלא שזה לא ימשך. ר"ל שזה הענין איט שומר הסדר שכל אשר ירחק הגלגל מהיומי שיהיה יותר ממהר וכמו שבארתי למעלה:

ויותר גדול מזה שהגלגלים כו', ר"ל ויש להקשות על מה שאמר אריסט"ו בנתינת הסבה להיות התנועה בחלוף כי יהיה מן הראוי על דבריו שאותם הגלגלים שהם למטה מן השמיני שהם מתנועעים מצד תנועתם המיוחדת מן המזרח למערב כמו התנועה היומית שיהיו יותר ממהרים התנועה מאשר תחתיהם כי אז אין בהם שום נגוד לתנועה היומית כי אינה בחלוף הצד, ואנחנו מוצאים שאותם הגלגלים הם מאחרי התנועה מאשר תחתיהם א"כ אין דברי אריסט"ו הולכים על סדר מה שנמצא מתנועת הגלגלים גשמים נחים בעצמם, ומפני זה אמר הרב מלת בעצמם כי הכוכבים הם מתנועעים במקרה והם נחים בעצמם:

וגשמים יתנועעו וינוחו. ר"ל יתנועעו התנועה הטבעית וינוחו כשבאו למקומם הטבעי:

קבוע אחד משניהם באחר, ר"ל שהכוכב תקוע בגלגל וסדור אלו הענינים על צד החיוב לא בכוונת וכו', יש בכאן מקום עיון כי אריסט"ו יאמר כי הכל הוא על צד החיוב אלא שהוא אינו יודע הסבות כלם אלא קצת מהם, כמו שנאמר אנחנו שאין שום דבר לבטלה ובהזדמן אבל אנחנו לא נדע למה נעשה הענין כך עם היות שהוא בכונת מכוין, כך יאמר אריסט"ו שהכל הוא על צד החיוב אלא שאנחנו נסכל ענינם לגודל עמקם:

ולזה תמצא הנביאים כלם לקחו. ר"ל מצד שמהתחלפות תנועות השמים נראה שאין הענין נמשך על צד החיוב אבל נראה על דרך הרצון ובכוונת מכוין, ובהיות הענין בכוונת מכוין נודע בהכרח מציאות השם יתעלה כי כל מחודש יש לו מחדש, ומפני זה לקחו הכוכבים והגלגלים מופת וכו':

וכן יאמר אריסט"ו ובזה יבאר. ר"ל וכן יאמר אריסט"ו שטבע זה הגלגל ועצמו חייב תנועתו ההיא המהירה וטבע זה הגלגל חייב תנועתו המתאחרת, ובזה הצד יבאר הענין:

הנה כבר וכו', ר"ל עדיין לא הותר הספק:

בפרקים הבאים וכו'. ר"ל השאלה הראשונה יתבאר בפרק כ"ב, והשאלה השנית יתבאר בפרק כ"א: