Efodi on Guide for the Perplexed, Part 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא היה המגיע למשה. עכשו ידבר הרב בכללות ואח"כ יבאר דבריו ראשון ראשון:
ואמר ג"כ משה ידבר. ר"ל כי הדבור היה למשה לבד לא לזולתו:
ישמע העם בדברי עמך. מורה כי הדבור היה למשה לבד:
והם ישמעו הקול ההוא כו'. ר"ל וכל ישראל שמעו את הקול הנברא שהוא אומר בקול ההוא הדברות, אמנם ישראל לא היו מבינים מהקול ההוא הבדל אותיות רק קול לבד, אמנם משה היה שומע הדברים בהבדל אותיות והיה מגידם ישראל והיה אומר להם זה הקול ששמעתם אומר כך וכך:
אלא שיש להם ג"כ מאמר כתוב. ר"ל והיה נראה ממה שאמר מפי הגבורה שמעום שישראל שמעו אלה הדברות בהבדל אותיות לא רק הקול בלבד וא"כ היה נראה שזה המדרש חולק על מה שהנחנו:
רוצים בזה המאמר. רוצה לומר ועם ההשתכלות הוא מבואר שאינו סותר למה שהנחנו, כי הם רוצים בזה המאמר שמציאותו יתעלה והיותו אחד אמנם יושג מופתם לפי העיון האנושי מבלתי שיהיה האדם נביא, וזהו אמרם מפי הגבורה רצה לומר מפי השכל האנושי הושג במופת מציאות השם יתברך ואחדותו, לא שירצו לומר ששני אלו הדברות השיגו ישראל בהבדל אותיות כי זה אינו כן אלא כמו שביארנו שלא השיגו בו אלא הקול לא הבדל אותיות עם היותם יודעים מציאותו ואחדותו יתענה במופת:
אמנם שאר הדברות וכו'. ר"ל מפני זה הושגו שני אלו הדברות מפי הגבורה ולא האחרות לפי ששני אלו הדברות נתבארו מציאותן במופת אבל שאר הדברות שהם מכת המפורסמות לא הושגו להם מצד שכלם רק הושגו למשה מצד נבואתו:
ועם כל מה שזכרו מן הענין: ר"ל עם כל מה שזכרו החכמים מענין זה המעמד המובחר מה שיסבלו הכתובים ודברי החכמים זהו שלא שמעו ישראל קול הדברות כלם אלא קול אחד פעם אחת בלבד בלא הבדל אותיות וזהו הקול אשר ממנו הובן הדבור למשה אנכי ולא יהיה לך ואחר השמיע לכל ישראל אלו הדברות בהבדל אותיות וזהו אמרם אחת דבר אלהים שתים זו שמענו:
ובא הוא הנכבד מכל נולד שנית. הוא משה רבינו ע"ה:
והם יראו האש וישמעו הקולות, ר"ל עם היות שלא שמעו שום קול משאר הדברות כמו ששמעו משתי דברות הראשונות מ"מ עדיין היו שומעין קולות מפורסמות כברק והרעם וקול שופר:
ואמנם קול ה'. ר"ל אמנם הקול הנברא אשר ממנו הובן הדבור לישראל על יד משה לא שמעוהו אלא פעם אחת לבד:
והוא הקול אשר יצאה נשמתן וכו'. ר"ל כאשר שמעו ישראל זה הקול הנברא אשר הוא קול ה' עם היותם שכבר ידעו במופת מציאותו יתעלה ואחדותו עדיין לא היה מיושב להם המושכל בנפשותם עד ששמעו זה הקול הנברא ולמדו מהקול ההיא חקוי מה בנפשותם ממציאותו יתעלה ואחדותו ואז נשלם להם זה העיון הנכבד אשר הוא מציאותו יתעלה ואחדותו. וזהו שאמר הרב והשיגו בו שתי הדברות. ר"ל שזה הקול נתן חקוי בנפשותיהם במה שהשיגו במופת משתי אלו הדברות, וזהו שכוונו רז"ל באמרם יצאה נשמתן, ר"ל שעם היותם יודעים הדבר במופת פעמים היה מגיע לנפשותם בלבול או אי זה מסך או איזה דמיון נגד המושכל אבל כאשר שמעו הקול הנברא הנכבד סולק מנפשותם כל דמיון וכל מסך וכל מונע:
ודע שזה הקול ג"כ אין מדרגתם בו שוה. ר"ל עם היות שהשיגו ישראל מציאותו ית' ואחדותו במופת ונתחקה זה הענין בנפשותם בשלמות מ"מ עדיין לא היתה מדרגת מרע"ה בענין זה הקול שוה עם כל ישראל, וזהו שישראל שמעו הקול ההוא לבד ונתרשם בנפשותם ומשה שמעו בהבדל דברים, וזהו שתרגם אונקלוס ומליל ה' עם משה, ר"ל שמרע"ה לא היתה לו השגה באמצעות שום דבר, אמנם ישראל שהיה הקול ההוא הנברא משלים עיונם השכלי על דרך החקוי כמו שביארנו אמר באונקלוס ואל יתמלל עמנא מן קדם ה' מורה, ששלמות השגתם היתה באמצעות דבר, וזהו שאמר מן קדם ה', והדבר האמצעי היה הקול הנכבד והנורא:
כמו שביארו. ר"ל שאצל משה תרגמו ומליל ה' ואצל ישראל תרגמו יתמלל מן קדם ה':
כי לא קדם כמותו ולא יתאחר. ר"ל כי העולם האמצעי עזר לזה הכבוד הנכבד אשר היה במעמד הנבחר: