והוא נבדל ממנו במקום. ר"ל שגשם הגלגל נבדל ממנו במקום, שאנחנו בתכלית שפלות והוא בתכלית הגובה:

ונעלם ממנו עצמו. ר"ל שעצמות הגלגלים לא יושגו בחושים כי אם בהשגה שכלית: ורוב פעולותיו. שהשגת פעולות הגשמיים השמימיים בזה העולם השפל נעלמות ממנו רובם:

כ"ש השגת פועלו. ר"ל השגת פעולות הגרמים השמימיים נעלמות לנו כ"ש שראוי שיהיה השגת פעולות פועלו שאינו גשם והוא השי"ת נעלמות:

וכן הגרמים אשר בין גלגל לגלגל. ר"ל והוא הגשם הבלתי שומר תמונתו, וכמו שזכר הרב בפרק כ"ד משני:

והשתכל אלו הנמצאות הגשמיות. בא הרב לבאר שאפילו לפי דעתנו בחדוש העולם אין ראוי שנאמר שיהיו הגלגלים בעבור האדם, כי איך יהיה אפשר שאלו הבריות הנפלאות העצומות הגדולות בעבור הבריה הקטנה והוא האדם:

ויש לשאול על דעת הפילוסופים וכו'. ר"ל אנחנו מאמיני החדוש שנחשוב שהגלגלים בעבור האדם נשאל על הפילוסופים בזאת הראיה שהביאו עלינו שמחמת עוצם גודל הגלגל א"א שיהיה בעבור האדם הפחות ולאמר אין ספק שאילו אמרנו וכו', אבל לפי דעת הפילוסופי במוחלט המאמין בקדמות העולם ושהכל הוא על צד החיוב אין מקום עליו מזאת השאלה כי כל הנמצאות הם מכוונות לעצמם כי חמרם זך יותר מן האדם, ור"ל לפי העיון הפילוסוף שהוכיח שא"א שיהיה בריה גדולה ועצומה בעבור האדם שהוא בריה שפלה היה זה שקר אלו לא היתה הבריה ההיא רק אחת איזה כמות מוגבל אבל כבר אפשר שיהיה הגלגל בעבור בריות בלתי בעלי תכלית:

מאשר ההפרש ביניהם מעלת העצם. ר"ל שעצם הגרמים השמימיים יותר זך ויותר נקי ויותר פשוט מצורף כי הם בעלי שכל והם בפעל תמיד:

סוף דבר שזאת השאלה יעזר בה במה שנאמינהו מחדוש העולם. ר"ל זאת השאלה אשר עשינו על הראיה שהביאו הפילוסופים שגשמי הגלגלים גדולים ועצומים ולכן אין הגלגלים בעבור האדם ואמרנו שכבר אפשר שיהיו גשמים גדולים בעבור קטנים כככר ברזל למחטים, הנה השאלה בנויה על אמונת החדוש שאז מן הקל שנאמר שהגלגלים הם בעבור האדם מצד רצונו יתעלה, אבל לפי האמנת הקדמות הנה תכלית כל צורה היא שלמותם במין ההוא, וכמו שביארנו בפ' שלפני זה:

ורוב מה שכונתי בזה הפרק היה זה הענין. ר"ל שאפילו עם אמונת החדוש עדיין אין ראוי שיהיו הגלגלים בעבור מין האדם:

וגם כן היותי שומע תמיד. ר"ל גם היתה כוונת הפרק לבאר שמה שחשבו קצת האנשים שמה שאחז"ל משיעורי הגלגלים שהם דברו על צד הגוזמא אין הענין כן אבל דברו בדקדוק גמור, וחכמינו הסכימו בקרוב לחכמי התכונה: