ארבע חיות. ר"ל ארבע כדורים והם כדור הכוכבים הקיימים וכדור חמשה כוכבי הנבוכה וכדור חמה וכדור ירח בעלת ארבעה פנים, ובעלת ארבע כנפים ביארו הרב בחלק שני פ"י, ובעלת שתי ידים, חלק א' פרק מ"ט:

כל חיה בעלת ארבעה פנים. ר"ל כי כל אחת מניעה בכללות מצד הסבובית הארבע יסודות, והארבע צורות שהם המחצב והצומח והחי והמדבר אבל כל אחת ואחת מיוחדת ביסודה ובצורתה כמו שביארנו:

ובעלת ד' כנפים. ר"ל ד' סבות שיש לתנועות הגלגל והם כדוריותו ונפשו ושכלו ושכל חשוקו:

ובעלת שתי ידים. ר"ל שמכל חיה נאצל ממנה שתי כחות והם הוויית המתהוה ושמירת המתהוה הזמן הקצוב לו והם המכונים בידים:

צורת כל חיה צורת האדם. כבר ביארנו זה בפרק שלפני זה:

שהידים גם כן ידי אדם. ר"ל עם היות ששני אלו הכחות נמשכות מן הגלגלים מכל מקום הנבדל נותן צורת המתהוה והמתמיד זמן הקצוב לו עם ההכנות המגיעות מהגרמים השמימיים:

שאין בהם פרקים. ר"ל שכל גלגל וגלגל הוא גשם אחד פשוט אין חילוף בו כלל: שאין ישיבה למעלה, כלומר שהגלגלים אינם נחים מתנועתם: רגל ועגל באורו ורמזו הרב בחלק א' בפרק מ"ט ובחלק ב' בפרק כ"ט:

עגולות ככף רגל עגל. ר"ל שכל חיה היא כדורית עגולה, ואמר רגל עגל מלשון עגול וכדור:

אין ביניהם הפרש. ר"ל שאין רקות בין גלגל לגלגל: פניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. ר"ל הארבעה יסודות והארבע צורות הנמשכות מן החיות והארבעה כנפים שהם סבות תנועות הגלגל כי כל זה מגיע מצד שהם פרודות מלמעלה, כלומר שהחי' מתנועעת זאת התנועה התדירה כדי שתתדמה אל הנבדל, ומצד שלמות תנועת החיה מניעים הארבעה פנים, וזה שאמר מלמעלה כלומר אלו הפנים ואלו הכנפים הם נפרדות מענין מעולה והוא הנבדל:

שהם זכות כעין נחשת קלל. ר"ל שהחיות הם ספיריות ובהירות כעין נחשת קלל. וצריך עיון קצת במה שאמר למעלה בפרק מ"ג משני שבמלת נחשת קלל יש בו קצת שתוף מצד הגזרה וכאן אמר הרב זכות כעין נחשת קלל:

שהם גם כן מאירות. ר"ל שהחיות הם ספיריות ובהירות מצד הכוכבים שבהם:

אבל תנועה אחת. ר"ל שלא תמהר פעם ותאחר פעם אבל בכל זמן היא אחת שוה:

שכל חיה מהם תלך לנכח פניה. ר"ל שכל גלגל יש לו תנועה מיוחדת מצד מניעו והוא הנבדל כי הנבדל המניע זה הגלגל יניעהו לצד מזרח ונבדל אחר יניע גלגל אחר לצד מערב:

ואני תמיה לאי זה פנים. ר"ל מפני מה יחייב נבדל אחר שיתנועע זה הגלגל לזה הצד ולא יתנועע לצד אחר כי הנבדל אינו גשם ואין לו צד זולת צד ואחר שאין לו צד זולת צד מפני מה יניעהו לזה הצד ולא לזה עד שיאמר הפסוק אל עבר פניו:

רוצה לומר הכונה האלהית. אותו רצון שיש לחיה להדמות אל הנפרד שתהיה בפעל תמיד קורא הרב כונה האלהית:

והרצון קיים בצד ההוא. ר"ל שרצון החיה בתנועת' המיוחדת הוא קיים לא ישתנה כלל:

בספור אחר. ר"ל והוא בענין היסודות ומה שהורכב מהן: גוף אחד תחת החיות. ר"ל הוא החמר הראשון המשותף לכל היסודות:

גופים גדולים. ר"ל כי כל יסוד הוא יסוד גדול ועצום: שכל גופותם עינים. הרב יפרש זה בסמוך:

ושהאופן ההוא בעל ד' פנים. ר"ל שהחמר הראשון מלובש מד' צורות והם הד' יסודות:

שצורת הד' אופנים צורה אחת. ר"ל היא הצורה הגשמית:

וקצתם מורכב בקצתם. ר"ל שהיסודות מורכבים ומעורבים מן היסודות קצתם בקצתם:

מלא עינים ממש. ר"ל מצד הב"ח הבעלי עינים שהם מורכבים ומעורבים מן היסודות מפני זה תאר ליסודות עינים: בעל מראים רבים. ר"ל שהיסודות והם האופנים ומה שהורכב מהם בעל מראים רבים ובעלי גוונים מתחלפים. ואפשר שיהיו דמיונות. ר"ל שכל הב"ח בעלי דמיון, או אפשר שירצה בו שהממוזג הוא בעל איכות אחת מתדמה ולממוזג אחר יש לו איכות אחר מתדמה, א"כ לכל ממוזג יש לו דמיון ר"ל איכות מתדמה וזהו אמרו שהיו דמיונות:

לא עקמימות ולא עקלתון. ר"ל שהגשם כשעושה תנועתו הטבעית ללכת למקומו הטבעי תהיה תנועה ישרה בלא ספק כי היא מתנועעה ממקום המוכרח אל מקום הטבעי ואילו לא היתה תנועתו ישרה היתה תנועת מה שממנו לא תנועת מה שאליו:

על ארבעת רבעיהם. ר"ל כל אחד מהד' יסודות ילך תנועתו הישרה:

אינם מתנועעים מעצמם כחיות. לא רצה הרב בזה שתנועת היסודות הטבעית שלא תהיה מעצם היסודות, כי אין ספק שהתנועה הטבעי מהיסודות היא מעצם היסודות והיא צורתם הטבעית, רק רצה הרב בזה התנועה הסבובית אשר ליסודות, ובאור זה כי ידוע הוא שיסוד האש והאויר הם מתנועעים בתנועת הגלגל במקרה, וזאת התנועה הסבובית המקרית אינה מעצם האופנים שהם היסודות אבל היא נמשכת במקרה בתנועת החיות:

בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו. ר"ל בסבוב החיות יסובבו היסודות ובקיום החיות יקוימו היסודות, ולשון עמידה רצה בו קיימות ועמידה, וכבר ביאר הרב שתוף עמידה בחלק ראשון, והר"ר שמואל ן' תבון פי' כי בעמדם ר"ל בעת נזירות הכוכב לבד הנראה הכוכב עומד בלתי מתנועע לפי הנראה, ואחר שלא יתחדש ניצוץ בזה העולם השפל לא יתפעלו האופנים מן הכוכב, וזהו שאמר שבעמוד החיות לפי הנראה יעמדו האופנים מלהתפעל מהם:

שעל הד' החיות רקיע. ר"ל שעל הגלגל הח' והוא גלגל הכוכבים הקיימים רקיע והוא קבוב גלגל ערבות ועל הרקיע כסא והוא גבנונית גלגל ערבות כי גבנונית גלגל ערבות יתואר בכסא כי שם עקר הכח ומרוצת הגלגל יותר גדול בגבנוניתו יותר מבקיבובו וזהו אשר תאר הגבנינות בכסא, וכן פי' הר"ר שמואל אבן תבון:

ועל הכסא דמות כמראה אדם. ר"ל מציאות הנבדל המניע הגלגל היומי: