Efodi on Guide for the Perplexed, Part 3

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אם לקצור דעתנו או לחסרון חכמתנו. ר"ל קצור המשיג כי א"א שיגיע שכלו אליו, או לחסרון למדת החכמה אבל שכלו היה מגיע לענין אם למד:

מהם מה שהתבאר לנו צד התועלת, ר"ל יש מן המצות שנתבארה לנו תועלתם כרציחה וכו':

כאיסור ערלה כו'. ר"ל שלא נתבארה תועלתם:

והם אשר תועלתם מבוארת. ר"ל ואותם המצות שתועלתם מבוארת נקראו משפטים, ויש נסחאות ואלה אשר תועלתם וכו':

כמו שאירע לשלמה כו'. ר"ל כשטעם המצוה ידועה לאדם המצוה קלה בעיניו, ואמר כלום נעשתה המצוה אלא מפני כך אני אשמר מן הענין ההוא בלתי קיום המצוה, ואירע זה לשלמה שעבר על שתי מצות אשר נתבארו טעמם בתורה, האחת אמרה תורה לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו אמר שלמה אני ארבה ולא אסור ולבסוף כתיב נשיו הטו את לבבו, השנית אמרה התורה לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם אמר אני ארבה ולא אשיב ולבסוף כתיב ותעלה מרכבה ממצרים וכו':

והמשל בו שהריגת בעלי חיים לצורך המזון הטוב מבוארת. ר"ל מצות השחיטה היא הריגה לבהמות ולאכלן וזה יש תועלת מבואר, וזהו הטעם התכליתי, אמנם היותו בשחיטה לא בנחירה ולא בסכין פגומה לזה לא יבוקש תכלית כי לא נאמר רק למצוה לבד, וזהו אמרם מה איכפת ליה לקודשא ב"ה לשוחט וכו', ואם כן לפי זה הפירוש הלכות שחיטה והגרמה ועקור וסכין בדיקה אין להם תכלית מכוונת כלל, לכן חזר בו הרב ואמר אבל אמתת הדבר הוא כי כאשר הביא ההכרח וכו', ר"ל ויהיה תכלית בהלכות שחיטה ובסכין בדוקה שנבחר לבהמה מיתה קלה אחר שנצרכה למזוננו ולא נעשה צער ב"ח, וזהו הטעם והתכלית האמתי מהלכות שחיטה:

ואשר ראוי להמשיל באמת מענין החלקים, ר"ל ואם כן לפי זה הפירוש האחרון אין בהלכות שחיטה חלקי מצוה בלתי מכוונים ובלתי בעלי טעם ותכלית, אבל המצוה שיש בה חלקים בלתי מכוונים ובלתי בעלי טעם היא מצות קרבן כי יש חלקים בלתי מכוונים וכו':

שלא יהיה בה דבר מזה הכת. ר"ל כי מחוייב הוא שתהיה בתורה חלקים בלתי מכוונים:

וכאלו ידמה זה לטבע האפשר וכו'. טבע האפשר הוא האפשר בבחירה, כי כבר יעשה האדם אחת משתי פעולות בלתי תכלית בהם, ובאלו הפעולות אי אפשר שיאמר למה היה זה האפשר ולא היה זולתו כי אין בהם תכלית, אבל לא רצה הרב במלת האפשר בענינים הטבעיים, כי האפשר בהן מחוייב בבחינת סיבותיו ותכלית מכוונת בו:

כי זאת השאלה תתחייב אלו היה האיפשר האחר נמצא. ר"ל למה היה הוא ולא היה זולתו והיה בא הענין לבלתי תכלית אבל הענין הוא כי אי אפשר מספר בלתי מספר:

ודע זה הענין והבינהו. ר"ל שתדע שיש מצות רבות שחלקיהן בלתי מכוונות ובלתי תכלית, והיה סבת זה כי היה צריך שיקח איזה מספר ושימשך קצת חלקים לתשלום המצוה: