קשרו השגת המרכבה בשנה ובחודש. וזה ירמוז לשני ענינים, האחד הוא להורות כי זאת ההשגה היתה השגת עצמו לא השגת זולתו כלומר שלא גנבה מזולתו אבל הגיע לו בעוצם הנבואה ההיא באמיתות. והשני כי הגרמים השמימיים היו עוזרים לו בזאת ההשגה הנכבדת כי בזמן ההוא היתה הכנה להגעת הנבואה, וזה הטעם הקשרו ההשגה בזמן, ואף על פי ששאר הנביאים לא קשרו השגתם בזמן לפי שלא הוצרכו לתת אמתלאות להשגתם להיותם מוחזקים בה והיותם בזמן הבית אבל יחזקאל היה בחוצה לארץ אשר ההשגה אינה שלמה לפיכך קשר השגתו בזמן, ואמר נהר כבר ירצה בו מענין רכב בהפוך האותיות כי זאת ההשגה חוקרת מענין המרכבה:

נפתחו השמים. ר"ל השפעת ההשגה האלהית:

אמר דמות ארבע חיות ולא אמר ארבע חיות לבד, הרב ז"ל בא לבאר הנה מלת דמות וענינה הנאמרת במעשה מרכבה, כי כל מקום שיאמר דמות אינה השגה מוחלטת גוזרת בלי שום ספוק, אבל ראוי שיאמר כך או שנראה שראוי שיהיה כך, וזהו שאמר דמות ד' חיות ולא אמר ארבע חיות לבד, כי חלוקת הגלגלים המכוכבים לד' כדורים היא חלוקה נראית עניינה אבל אינה השגה מוחלטת וגוזרת שיהיה כך וכבר נמצאו חכמים מנו הכדורים שבעה לכך אמר דמות ד' חיות:

ודמות על ראשי החיה רקיע, ר"ל זה הרקיע הוא גלגל ערבות המקיף בכל הגלגלים בלתי מכוכב, ואמר בו דמות כי חכמים רבים כופרים במציאותו, והתנועה היומית אומרים שהיא לגלגל תחת הכוכבים הקיימים:

כמראה אבן ספיר דמות כסא. ר"ל וזה הכסא היה גלגל אחד בלתי מכוכב על ערבות והוא הקרח הנורא הנאמר ביחזקאל, ולזה אמר בו דמות לספוק מציאותו כי אפילו המודים בגלגל ערבות כופרים בגלגל אחר עליו: דמות כמראה אדם. ר"ל אמר בו דמות כי היה מחקה. הנבדל לאדם:

כל אלו אמר בו דמות. רצה לומר להיותם ענינים מסופקים בלתי נגלים אבל באופנים לא אמר בהם דמות כי במציאות היסודות הם עניינים מבוארים גלויים על מה שהם עליו:

שאינו בזה הסדור. ר"ל שאמר דמות אחד לארבעתן ר"ל שחומרם הראשון משותף לכלם:

ובא בהשגה האחרונה וחזק זה הענין. ר"ל שבהשגה הראשונה היה מספק במציאות גלגל ערבות שאמר דמות על ראשי החיה רקיע ובהשגה האחרונה חייב מציאות ערבות, ואמר והנה על הרקיע אשר על ראש הכרובים ולא אמר דמות:

אמנם הכסא אמר דמות כסא נראה עליהם. רוצה לומר ואמנם הכסא והוא הקרח הנורא שהוא על ערבות לא חייב מציאותו בהשגה שנית עם היות שחייב מציאות ערבות עדיין נשאר בספוקו עליו, וזהו שאמר דמות כסא נראה עליהם:

להורות על הקדמת השגת הרקיע תחלה ואחר כך כו'. ר"ל שבהשגה שנית חייב מציאות ערבות ונסתפק עדיין במציאות הקרח הנורא ולזה אמר דמות כסא ולזה אמר הרב והבינהו כי הוא סוד בענין הנבואה:

השיג תחלה כנפיהן לבד ואחר כך חודשו להם ידי אדם. ירצה שהכנפים הם קודמות בסבה נאדם ר"ל שסבת התנועה מהגלגל הוא כדוריותו ונפשו ושכלו ושכל חשוקו והם הכנפים, ואחר מציאות התנועה הגלגלית נמצאו הידים והם הוות המתהוה ושמירת המתהוה הזמן הקצוב לפי טבעו ומפני זה השיג תחלה הכנפים ואחר כך הידים:

חומר הקשת המתואר ואמתתו ידוע. ר"ל כי הענין הוא לטוש וזד ולח ועומד בתמונה ובמצב ידוע נגד השמש ואז מתחדש אל העין אלו הגוונים:

והוא בלא ספק בכח נבואה והבינהו, ר"ל זה הדמוי שעושה הפסוק באמרו כמראה הקשת אשר יהיה ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה', ורוצה בדמיון ההוא כי כמו שענן הקשת הוא ענן כמו שאר העננים רק שמתחלף לשאר העננים ביחס ובהכנ' לקבל זה האור מזה השמש מה שלא יקבלו שאר העננים, כן נפש הנביא היא כמו נפש החכם רק שמתחלפת נפש הנביא מנפש החכם בהכנה, שהנביא אחר שהשכיל כל פרטי הנמצאות חודשה אצלו זאת ההכנה השנית להתחבר עם הנפרד, והחכם שלא זכה לנבואה לא חדשו אצלו זאת ההכנה השנית, וזהו שאמר הרב שהוא בלא ספק כח נבואה והבינהו:

המורה עליו מל. ר"ל כי מלת מל חתך ונגזר מאמילם:

התחבר שני עניינים חלוקים בבחינת שני צדדים. ר"ל שהנבדל העלול מורכב משני ציורים, האחד ציור עלתו והוא הצד העליון, והשני ציור עצמו והוא הצד התחתון:

אמנם הוא על דבר נברא. ר"ל שזה החשמל המורכב משני עניינים אשר הוא משל לשכל הנבדל הוא בלא ספק משל לנמצא נברא, כי אחר שיש בו בחינת ההרכבה אי אפשר שיתואר בו יתעלה חלילה כי הוא פשוט בתכלית הפשיטות, אם כן זה האדם שעל הכסא הוא העלול הראשון לא העלה הראשונה חלילה כי לא ימשילהו יתעלה, וכמו שכתב הרב בפרק מ"ה משני כשהסכים שמדרגות הנבואה שמונה וכמו שכתבנו שם בס"ד: