עירובין פרק ג בכל מערבין - טו תָּנוּ רַבָּנָן: לֹא יֹאכַל אָדָם בָּצָל, מִפְּנֵי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁאָכַל חֲצִי בָּצָל וַחֲצִי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ, וְחָלָה, וְנָטָה לָמוּת. וּבִקְּשׁוּ עָלָיו חֲבֵרָיו רַחֲמִים וְחָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה (לכך) [לוֹ].

(קודם מפלפל הגמרא שאין צריך להשלים תענית בערב שבת, ורבן גמליאל גם כן מודה שאין משלימין, ואחר כך איתא שם)

תַּנְיָא: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נִכְנַס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהָפֵר אֶת דְּבָרָיו. עָמַד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: חָזִי אֲנָא, דְּבָתַר רֵישָׁא, גּוּפָא אָזַל, כָּל יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַכְשָׁיו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרָיו? יְהוֹשֻׁעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לְךָ, שֶׁכְּבָר נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם. בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָבִיד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי עָבִיד כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּבְדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָבִיד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? וְהָתַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: אֲנִי (הייתי) מִבְּנֵי סְנָאָה בֶּן בִּנְיָמִין, פַּעַם אַחַת חָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִתְעַנֵּינוּ בּוֹ וְלֹא הִשְׁלַמְנוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה. טַעְמָא דְּיוֹם טוֹב וְכוּ'