נזיר פרק ט - ח מִשְׁנָה. נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרָאִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א א) "וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ", נֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל: 'וּמוֹרָה', וְנֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן: (שופטים יג) 'וּמוֹרָה', מַה 'מּוֹרָה' הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר, אַף 'מוֹרָה' הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, נָזִיר. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסִי: וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם? (דמתרגמינן: "ומרוות אינש לא תהי עלוהי") אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְהוֹרָאִי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (שמואל א טז) "וַיֹאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי", שֶׁכְּבָר הָיְתָה עָלָיו מוֹרָה [שֶׁל] בָּשָׂר־וָדָם.

ט אָמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּא בְּרֵיהּ: חֲטוֹף וּבְרִיךְ, וְכֵן אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: חֲטוֹף וּבְרִיךְ. לְמֵימְרָא, דִּמְבָרֵךְ עָדִיף? וְהָתַּנְיָא, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְהוֹרָאִי: הַשָּׁמַיִם, כָּךְ הוּא! [תֵּדַע], שֶׁהֲרֵי גּוּלְיָרִין מִתְגָּרִים בַּמִּלְחָמָה, וְגִבּוֹרִים נוֹצְחִים. (אלא) תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֶחָד הַמְבָרֵךְ וְאֶחָד הָעוֹנֶה אָמֵן בְּמַשְׁמָע, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לַמְבָרֵךְ תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי (אלעא) [אֶלְעָזָר], אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נד) "וְכָל בָּנָיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ".

הדרן עלך מסכת נזיר