Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 112
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] פיוטים וכו'. הרא"ש סוף פרק אין עומדים מייתי ראיה זה לשונו ר' אליעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היה מקדשין על פי הראיה שהרי לא תיקן שום קרובץ ליום שני, ויש אומרים שתנא הוא כדאמר בפסיקתא כד דמך ר' אליעזר בן ר' שמעון קראו עליו דורו מכל אבקת רוכל דהוי תנא קרובץ דרשן ופייטין והוא תיקון קרובץ לאומרה בשלוש ראשונות עד כאן לשונו. ותימא שבמחזורים שלנו מצינו לו ביום שני דפסח ובשני דסוכות שהוא חתום בפיוט קודם אל נא. ומעדני מלך דף מ"ב תירץ דאפשר שהוא יסד פיוטים שנים ולומר איזה אשר יכשר ואחר כך נהגו בשניהם, עד כאן, ודחוק וצריך עיון. עוד הקשה דבכמה פיוטים בארבע פרשיות ובפורים וטל חתם החרוזות ר' אליעזר בריב"י קליר מקרית ספר, וכתב דאפשר שאבי אביו קליר נקרא, מיהו בהגהות מיימוני משמע שהיה ר' אליעזר בן רשב"י. ובערוך פירש קליר לשון עוגה שאכל עוגה שהיה כתב בו קמיע ונתפקח, ותמה עליו מעדני מלך דאם כן צריך לומר דבריבי אעצמו מהדר וידוע שרש"י מפרש שהוא לשון גדול הדור, ואי אפשר לומר שיחתום את עצמו גדול הדור, עד כאן. ולי נראה דעוגה פירוש זה דלא להחזיק טיבותא לנפשיה אלא שגדלותו בא לו מכח שאכל עוגה בקמיע של שמות קדושים. כתב שבלי לקט שמעתי מאבי מורי ששמע מרבותיו גאוני לותיר שכשפייט ר' אליעזר וחיות אשר הנה מרובעות פעם בכסא ליהטה האש סביבותיו, וגם ר"ש הגדול שהיה מלומד בניסים היה אומרה בכל יום: