Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 171
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] [לבוש] דבר איסור וכו'. מיהו לרפואה מותר בכל ענין מותר לזלף הקרקע ביין ולעשות ממנו משרה וכבושה ולסוך הגוף ביין ושמן אפילו שלא לרפואה כיון שהוא צורך אדם. כשרואים אוכלים מונחים על הארץ אסור לילך ולהניחם אלא צריך להגביהם אם לא מקום דאיכא למיחש לכשפים כגון ככר שלם. אסור לגרום לאוכלין שיאסרו הנאה. מאכל אדם אין מאכילין לבהמה דמיחזי כבועט בטובה של הקב"ה, תענית דף כ', מגן אברהם. ואני מסתפק כיון דקאמר למאכל אדם וכו' משמע דאין הלכה וכו' והיינו דהשמיטו הפוסקים:
[ב] [לבוש] ויש מתירים וכו'. בשולחן ערוך השמיט הני יש מתירים, וכן הב"ח הוכיח דבפת אף שאינו נמאס אסור וכן כתבו אחרונים:
[ג] קופה וכו'. כתב הב"ח דוקא של עור או של עיזים וכיוצא בזה שהקופה נכפפת אבל בקופה של עץ שאינה נכפפת מותר אפילו היה בתוכה ספרי קודש, ובסעיף ז' אוסר לישב על תיבה שיש בו ספרים, אם לא שנתחבר לכותל במסמרים, ובספר נקודת כסף סימן רפ"ב התיר, מיהו בשיירי כנסת הגדולה כתב שנוהגין ליזהר בזה:
[ד] חיטים וכו'. כתב מלבושי יום טוב בשם דרישות מהר"ש דאסור לשפשף צלוחית בשיבולת שועל שקורין האברי"ן, עד כאן. וכתב מהרי"ו דמותר ליזרוק מעבר לשולחן דלא כאותן שאומרים דאסור משום דזורקין המלאך: