Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 191
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] [לבוש] אינה כתובה וכו'. כתב מעדני מלך דף ט"ז זה לשונו חוץ מכבודו לא היה צריך לכך דקיימא לן דיש לחכמים לעקור בשב ואל תעשה, עד כאן, וכן כתב מלבושי יום טוב. ולעניות דעתי כוונת הלבוש על שהיה כח להם לבטל זה מפני ברכת בונה ירושלים מפני ברכת הארץ ולא איפכא והיינו דסיים ולא התירו לכלול ברכת הארץ עמה, ועוד דאי היו רוצים לבטל דאורייתא ממש אם כן לא היה להם לתקוני אלא ברכה אחת ולכלול שנים אחרים עמה ודו"ק:
[ב] [לבוש] ולא התירו וכו'. ומעדני מלך כתב הטעם דסברא נותנת לכלול האחרונה בקודמת לה, עד כאן. ולי נראה כוונת הלבוש דמכל מקום לא הוה ליה לתקוני לכלול דוקא בברכת הארץ אלא שהרשות בידו לכלול ברכת הארץ בבונה ירושלים כי מה שמוקדם ברכת הארץ לבונה ירושלים הוא משום שמוקדם לזמן, ועוד עתה צריכין יותר לבונה ירושלים לברכת הארץ:
[ג] [לבוש] מפני שמטריח וכו'. ולעיל סימן ס"ג כתב הטעם שיהא דרך ארעי צריך לומר דבקריאת שמע כתיב ודברת בם עשה אותם קבע מה שאין כן בבית הכנסת וצריך עיון, ואולי שני הטעמים טעם אחת הן. כתב עולת תמיד ונראה דוקא לכתחילה אבל בדיעבד יוצא דלא גרע משיכור דלעיל, עד כאן. וקצת קשה דאם כן למה עקרו חז"ל דבר תורה ברכת בונה ירושלים הואיל שטרודין במלאכת בעל הבית כמו שכתבו תוס' דף ט"ז, הא יותר היה ראוי לברך כשעוסקין במלאכתן כיון שמותר בדיעבד. כתב מגן אברהם דאפילו תשמיש קל אסור לעשות, והט"ז כתב שלא לעסוק בתורה באותה שעה, ולאו דוקא ברכת המזון אלא הוא הדין שאר ברכות ותפילה, ואפילו עוסק במצוה זו ועוסק במצוה אחרת אינו נכון, וזה כוונת הפסוק ואם תלכו עמי בקרי, רוצה לומר דרך ארעי: