[א] אומר ברוך אתה ה' וכו'. פירוש כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשמכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו בששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים, קל וחומר לעושיהו שהוא קיים, עד כאן. ובלחם חמודות דף ע"א תמה על הלבוש והשולחן ערוך שהשמיטו דדוקא ראיה משלושים לשלושים מברך, עיין שם. ולעניות דעתי לא קשה מידי דאטו כי רוכלא ליחשב וליזל כבר כתבו בסימן רי"ח וריש סימן רכ"ד, ורמב"ם פרק י' שכתבו הכא משום שלא כתבו בדינים דלעיל משום דהוא נמשך אחר הש"ס דנקטו הכא והוא הדין לעיל כמו שכתבו תוס' והרא"ש ופוסקים:

[ב] [לבוש] וכאן אין וכו'. ורבינו יונה כתב כיון שאין משתנים אלא עומדים כך מבריאת עולם אינו מברך אלא עושה מעשה בראשית:

[ג] ועל הים וכו'. כן כתב הרמב"ם פרק י', ותימא דבפירוש המשנה כתב דאין ההלכה כר' יהודה ועיין כנסת הגדולה:

[ד] והוא שעוברים וכו'. עיין בלחם חמודות דף ע"ב שהאריך דאין זה ים הגדול ומברכין עלה כמו על שאר נהרות, וים הגדול הוא ים אוקייאנוס שמקיף העולם כן כתבו הפרישה ומגן אברהם:

[ה] עושה הים וכו'. כן כתבו הטור ושולחן ערוך, אבל בש"ס ורי"ף ורמב"ם ואבודרהם שעשה את הים הגדול מלבושי יום טוב, וכן ראיתי בבעל הלכות גדולות וסמ"ג והרא"ש וכל הפוסקים:

[ו] אלא על ארבע וכו'. והוא הדין שאר נהרות גדולות שנבראו מששת ימי בראשית, מגן אברהם. ואם ספק אם נשתנו משמע דאין לברך, וזה לשון הכלבו על הנהרות שהן בעומק או ברוחב או בגובה מששת ימי בראשית מברך: