[א] שום אונס וכו'. כגון שיש לו מכה בזרוע או שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב ולהניח שתיהן או שאין לו שום אונס אלא שגג או הזיד ולא הניח אלא אחד מהן שיצא ידי אותה מצוה שהניח לבוש משמע דאפילו ביד ימין נמי אין מניח, כיון דאי אפשר להניח בשמאל, דזה גרע מאיטור יד בסימן כ"ז סעיף ו'. אך מצאתי במכילתא פרשת בא, אבא יוסי אמר מצינו ימין שנקרא יד, שנאמר וישלח ישראל יד ימינו, ומה תלמוד לומר על ידכה להביא את הגידם שיהא נותן בימין, עד כאן הרי מבואר דכשאי אפשר להניח בשמאל, נותן בימין. מיהו נראה דאתיא כאחרים דאומרים במנחות דף ל"ו ידכה לרבות גידם, אבל הלכה כתנא קמא דידכה זו שמאל, וכן כתב מגן אברהם על ספרי פרשת ואתחנן, ובתשובת בית יעקב האריך לחלוק עליו והוא מאין לו בהן וגו' והוא לחינם דשאני הכי דכתיב ידכה, כמו שכתב הוא גופיה, אך לפי תוס' שם דלא פליגי אי אפשר לומר כן. והנה מכילתא זו גופיה צריך פירוש דקשה מאי קאמר ומה תלמוד לומר ידכה וכו' מאי ענין זה למאי דקאמר ימין נקרא יד, ואדרבה דלכך בעינן ידכה על שמאל. אלא נראה לי דבאמת דריש לימוד אחר על שמאל כדאמרינן בש"ס שם, והכי קאמר מה תלמוד לומר ידכה יש לומר הא לשון יד משמע ימין, לזה מתרץ להביא את הגידם שיהא נותן בימין, ולזה נקט יד. אבל בש"ס דילן מבואר דלמד גידם מדכתיב ידכה ולא ידך אלא אפילו חציצה, אם כן פירושו דמניח על אותו יד השמאל, ודו"ק, והכי קיימא לן, כן נראה לי. והנה בתשובת רמ"א סימן קכ"ב נשאל שאלה במי שאין לו יד שמאל אם יניח בימין. והאריך לדמות בסברות דלא יניח כלל, ובמחילה אישתמיט ליה כל הנזכר לעיל, בתשובת בית יעקב סימן קמ"ט האריך דמפורש בבית יוסף סימן תרנ"א בשם עיטור דיוצא בימין, ולא דק דקאי התם על איטור יד. גם מה שכתב בשם תשובת מהר"ם והקשה על רמ"א סימן תרנ"א ליתא כלל למעיין בתשובת מהר"ם מרוטנבורג סימן י"ב, ותשובת רשב"א סימן אלף ק"כ ואין להאריך:

[ב] [לבוש] או הזיד וכו'. ומה שכתב הלבוש זה לא כתב השולחן ערוך רק בבית יוסף כתב כן, וכתב עליו הדרישה שאינו מוכרח וצריך עיון:

[ג] עיין מה שכתבתי סימן כ"ה סעיף [ה' ס"ק י']: