Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 287
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] [לבוש] ולא אמרינן וכו'. מטעם אמר בש"ס בקושי התירו לנחם אבילים ולבקר חולים וכתב דלא כאותן שכל ימות השבוע אין הולכין רק בשבת:
[ב] מלזעוק ורפואה וכו'. ובאבל יאמר מלנחם ונחמה קרובה רש"ל וב"ח ועיין ביו"ד סימן שצ"ג בדרישה:
[ג] [לבוש] אין נוהגין וכו' לשון תחינה וכו'. לשון רמ"א ויש אומרים דאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו' ופירש עולת שבת משום דהוא לשון תחינה, עד כאן, וכן משמע דעת הלבוש, וקשה איך שייך ואין צריך לומר דמשמע אי בעי אומר הא איסורא איכא, לכן נראה לי דסבירא ליה לרמ"א הפירוש בגמרא דשבת, דשבנא פליג על תנא קמא דרפואה קרובה לבוא הוי לשון תחינה אי לא מסיים ורחמיו מרובין וכו' דמרמז שהוא ממדת רחמיו, ותנא קמא סבירא ליה דאין צריך לסיים ורחמיו מרובין וכו', ויש אומרים פסקו כתנא קמא. ובזה ניחא לי מה שתמה הב"ח וט"ז דדברי שולחן ערוך דהכא סותרים למה שכתב ביו"ד סימן של"ה, ולעניות דעתי סבירא ליה נמי כדפירשתי דיכול לומר כמו שירצה כתנא קמא ולכך הזכירו במקום אחד בלא סיום ורחמיו וכו' ובמקום אחר סיים ורחמיו כי רשות בידו כן נראה לי, ולפי זה ראוי לסיים ורחמיו דבזה כולי עלמא מודים, ועוד הא פסקו הב"ח וש"ך שם כסברא ראשונה: