[א] [לבוש] כגון חולים וכו'. אפילו אפשר להצילם דרך רשות הרבים מוטב לכבות דהוי מלאכה שאין צריך לגופיה אבל זה הוי דאורייתא כמו שנתבאר סימן ש"ח סעיף מ"א (מגן אברהם), וצריך עיון בפרט דיש אומרים שאין לנו רשות הרבים ועיין מגן אברהם סימן ש"ל ס"ק ג' כתב בתשובת בית יעקב סימן נ"ט גוסס אין מחללין עליו את השבת וצריך עיון:

[ב] פירש אחד וכו'. והוא הדין פירשו רובם וכולם חוץ מאחד שנשאר במקומו הוי קביעות כיון שלא פירשו כולם (ב"ח), דבפיקוח נפש הקילו ועיין סימן תל"ט וביו"ד סימן ק"י ואף שנעקרו כולם כתב איסור והיתר דוקא בזה אחר זה דבבת אחת הוי נמי קבוע:

[ג] שנפלה וכו'. הבא במחתרת בענין שמותר להרגו אם נפל עליו גל אין מפקחין דגברא קטילא הוא (רמב"ם):

[ד] [לבוש] ואפילו עדיין וכו'. ונראה דארישא נמי קאי וכן מצאתי בשם אור זרוע (מלבושי יום טוב). כתב רוקח סימן קצ"ו מעשה שצרו על עיר ווירמ"ש והתרנו לצאת ולשוב בכלי זיינן דאמרינן וכו' ועוד דאם לא יעזרו היהודים את עירונים היו הורגין בעצמן:

[ה] [לבוש] בקל וכו'. צריך עיון הא רש"י בעירובין דף מ"ה כתב שמא ילכדוהו ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם שוב מצאתי בראב"ן סימן שס"ג כדבריו:

[ו] [לבוש] אפילו לא באו וכו'. עיין בסעיף דלעיל דאפילו רצו לבוא (מלבושי יום טוב):

[ז] [לבוש] אם לא יניחנו וכו'. כיון דאין אדם מעמיד על ממונו חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג אבל באדם יחידי יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת (מגן אברהם) וצריך עיון:

[ח] מצוה וכו'. מיהו אם בודאי היה גם כן הוא מסוכן עמו אין לו לסכן גופו מאחר שהוא חוץ מן הסכנה כדרשינן וחי אחיך עמך ולא מצינו חילוק בין סכנה למיתה ודאית (איסור והיתר נ"ט), וזה לכאורה סותר למה שכתב הסמ"ע בסימן תכ"ו דצריך להכניס עצמו בספק סכנה וסייעתה לשולחן ערוך שם:

[ט] בכלי זיינם וכו'. כשיצאו חוץ לתחום עיין סוף סימן ת"ז ודברי ר"י דף ע"ח צריך עיון ועיין דף ק' שם: