[א] [לבוש] אלא נסדק וכו'. וכן כשנשפך לגמרי בארץ דלא שייך בהול כיון שכבר נעשה מותר לשאוב ולשפוך בכפות קטנות שקורין שא"ף כל מה דבעי דפסקו מהרא"י וכן הסכים הפר"י וקושית בית יוסף מתוס' יש לומר דמיירי שלא נשפך כל היין כולה:

[ב] יש אומרים דוקא וכו'. ציין מרדכי ותוס' והגהות מיימוני וצריך עיון דהמרדכי פרק חביות אוסר להדיא גם בנסדק ובבית יוסף לא כתב בשם תוס' והגהות מיימוני:

[ג] ויש אומרים דכל וכו'. תמוה הוא זה דבסימן של"ד סעיף י"א לא הכריע וכאן סתם להיתר (ט"ז), ולעניות דעתי שאני הכא דהטעם שמא יביא כלי מרשות הרבים כמו שכתב מהרא"י שם מה שאין כן לעיל טעם שמא ירבה ועוד דלדידן לית לן רשות הרבים. והנה רמ"א ולבוש שכתבו חיישינן שיתקנו משמע הטעם שיתקן החביות והוא תמוה שהוא נגד מהרא"י הנזכר לעיל ועוד תימא מאי פריך בגמרא שבת דף קי"ד אלא נשברה חבית וכו' מאי גזירה איכא הא יש גזירה דיתקן אלא דליכא חשש אלא כדמשני שמא יביא כלי דרך רשות הרבים וכן מבואר בתוס' דף ה' והתניא להדיא:

[ד] לא יזרקנו וכו'. וצריך עיון דאם יש לו כלי אחר יניח אותו כלי תחתיו ולא יטלטל המוקצה בידים ואפשר דמיירי שאי אפשר להעמידה כאן כגון שהוא מחובר שם במקומה (מגן אברהם) ודחוק, וצריך לומר דכל שהוא בכלי לא מיקרי גרף רק כשהוא על הארץ דאם לא כן מה שהוא בכלי אינו מוקצה. ונראה לי דאפשר דמותר היתר לטלטל מוקצה בידים לפי שהוא מבטל כלי מהיכנו ואם העמיד כלי אחר כאן היה מבטל שני הכלים מהיכנו. כתב בדרכי משה לפי מה שכתב בסימן תק"י י"ג דמין בשאינו מינו בטל אפילו בדבר שיש לו מתירין אם כן מותר לתת כלי עם מים תחתיו שיתבטל היין במים ראשון על כן פירש דאז מותר אף שאין מניח מטתו שם:

[ה] ולא יתן וכו'. ובשמחת תורה שנוהגין לפזר פירות והבנים מלקטים ונותנים לסלים ולקופה דכיון שמשום שמחה עושין לא הקפידו (מלבושי יום טוב) ועיין סוף סימן תרצ"ו: