[א] צריך להודיעם וכו'. אפילו רוצה לערב משלו כן כתב הטור, והרר"י כתב דאם מערב משלו אין צריך להודיע וכן משמע ברי"ו וצריך עיון למה (מגן אברהם), וכן משמע קצת במרדכי ונראה דכל זה בנתוספו דיורין אבל בסעיף א' בבעל הבית שעירב כבר אין חילוק דאמרינן מסתמא דעתו כמו שהיא בראשונה אם לא שמערב עכשיו לצד אחר אז דינו כדיורין שנתוספו:

[ב] [לבוש] ששה ביצים וכו'. השמיט מה שכתב בשולחן ערוך ויש אומרים שמונה ביצים משום דסבירא ליה דהקילו בעירוב וכן כתוב בסימן ת"ט סעיף ז' וכן כתב מהרי"ל אבל הב"ח שם כתב דנהגו בשמונה ונכון לעשות כן לכתחילה, ומה שתמה עולת שבת עיין בב"ח שם דלא קשה מידי וריא"ז בשלטי גיבורים מקיל בחמשה ביצים בינונית ושליש:

[ג] ונשתייר וכו'. עיין סימן שס"ז ס"ק ג' מזה:

[ד] ועוד וכו'. ועוד שאין לך עני בישראל שלא יהא לו קמח מה שאין כן בשאר ימות השנה (תניא):

[ה] וטוב יותר וכו'. והט"ז כתב דטוב יותר לערב כל ערב שבת דרוב פעמים המצה מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן, והרוצה לעשות על צד היותר טוב יערב משלו בכל ערב שבת ויזכה על ידי אחר ולא יברך כיון שיש בבית הכנסת מצת העירוב והברכות אינן מעכבות. ומה שנוהגין במקצת הקהילות דבערב שבת הגדול הולך השמש מבית לבית ונותן לכל אחד ממצת העירוב אינו נכון אם לא שמערב אותו שבת משלו ומזכה להם: